בישראל, רוב הפונים ליעוץ רפואי שיתארו כאבי בטן או תחושת נפיחות תמידית, ללא ירידה במשקל או היסטוריה של מחלות מעי דלקתיות, עשויים לזכות בכותרת – תסמונת מעי רגיש.

אתם בטח שואלים את עצמכם, מה אפשר לעשות כדי לשפר את איכות החיים?

תלוי את מי שואלים…

שאני שאלתי את המומחה שישבתי מולו את השאלה, לפני שנים רבות, תשובתו הייתה "תחייה עם זה".

תשובה שכמובן, לא הייתה מקובלת עלי.

 

למה המעי רגיש ?

תסמונת העי הגיש ( Irritable bowel syndrome או בקיצור IBS) הפכה להיות הפרעת העיכול הנפוצה ביותר במדינות מערביות (1).

מדובר בהפרעה תפקודית של המעיים, הנראית יותר בנשים מאשר בגברים, ועלולה להופיע בכל שלב בחיים. התסמונת משפיעה בעיקר על איכות החיים, מאחר והתסמינים העיקריים שנראים הם: שינויים בפעילות המעיים – שלשולים, עצירות או שילוב, כאבי בטן או תחושת נפיחות תמידית באזור הבטן.

בישראל, רוב הפונים למומחי מערכת העיכול שיתארו תסמינים כאלו, ללא ירידה במשקל או היסטוריה של מחלות מעי דלקתיות, עשויים לזכות בכותרת – תסמונת מעי רגיש.

בעבר נעשתה האבחנה של התסמונת על דרך השלילה, שיטה שגרמה לתהליך אבחנתי ממושך, יקר ולעתים עם בדיקות הכרוכות בסיכון אפשרי לנבדק. ב 20 שנים האחרונות האבחנה של התסמונת מבוססת על תשאול המטופל לגבי התסמינים האופייניים ובירור אבחנתי מינימלי.

אנחנו יודעים היום על מספר גורמים המסבירים את התפתחות התסמונת בשלב מסוים בחיים (2). נראה שהתסמונת יכולה להתפתח בעקבות שינוי בתנועתיות המעיים לאחר ניתוח במערכת העיכול, אי-סבילות או רגישות למזונות, דיסביוזה (שינוי באוכלוסיית חיידקי הפרוביוטיקה הטובים עקב שימוש באנטיביוטיקה, תזונה לקויה ועוד), גורמים פסיכולוגים או רגישות יתר עצבית של אברי הבטן.

מחקריו של Ludidi ועמיתו (3) שנעשו בקרב הסובלים מ IBS לימדו שרגישות יתר עצבית של אברי הבטן (Visceral Hypersensitivity) יכולה להיות גורם למעי רגיש, ועליו ארחיב במאמר זה.

התפקוד התקין של אברי הבטן העוסקים בתהליך העיכול אינו אמור להתבטא בכאב. תהליכים של כיווץ, הרפיה, תנועה ועיבוד של חומרי מזון במערכת העיכול אמורים לעבוד יחד בהרמוניה מושלמת. כאבי בטן הנראים לעיתים קרובות, תמיד יהיו סימן למצב לא תקין. במקרה של חולי IBS, כאבי הבטן הם התלונה השכיחה ביותר, והסיבה שבגללה רוב האנשים פונים ליעוץ.

רגישות יתר עצבית של אברי הבטן, בהגדרתה הפשוטה היא – הגברה עוצמתית של פעילות מערכת העיכול כתגובה לגירוי פסיכולוגי חיצוני.

אלודיניה (Allodynia) – מצב בו גירוי קל גורם לכאב חזק, והיפראלגזיה (Hyperalgesia) – מצב של תגובת יתר לגירוי שלרוב אינו גורם לכאב חזק, הם מושגים מתוך עולם רפואת הכאב, שחוקרים משתמשים בהם לאפיין את הסבל של חולי תסמונת מעי רגיש.

ההסבר לאותה רגישות יתר היא סף תגובה נמוך של קולטני מערכת העצבים הפזורים לכל אורך מערכת העיכול. אותם קולטנים הנקראים גם "קולטני הזעקה" (nociceptor) הם קולטני תחושה השולחים שדר לתחושת כאב, כתגובה לגירוי שעלול לפגוע ברקמה (4)

מאחר וסף הרגישות שלהם נמוך, הגירוי הפסיכולוגי החיצוני הנתפס כמאיים גורם להפעלת יתר שלהם ולכן לשינוי מהיר בפעילות המעיים הגורם לכאב, וברוב המקרים גם ריבוי יציאות במרקם רך.

מדובר בתגובה של כלל מערכת העצבים, אך כזו שמורגשת היטב ומהר במערכת העיכול.

חשוב לציין שברוב המקרים, רגישות יתר אינה הגורם היחיד, אלה תורם לבעיה, בנוסף לזיהומים במערכת העיכול, פגיעה במאזן חיידקי הפרוביוטיקה במעי, תזונה קלוקלת  או מרכיב גנטי.

חיידקי הפרוביוטיקה נחקרים רבות בשנים האחרונות בשל השפעתם על בריאות וחולי. נראה שלחיידקים הטובים תפקיד חיסוני בהגנה כנגד מזהמים במערכת העיכול, ושימוש בתרופות רבות (מלבד אנטיביוטיקה) או תזונה דלת סיבים תזונתיים ועשירה במזונות מעובדים, עלולה לגרום לשינוי  במארג הטבעי של הפרוביוטיקה החיובית. מחקרים הראו ששינוי בפרוביוטיקה הטובה גורם להפרעות עיכול דומות לאלו של IBS הנגרם כתוצאה מרגישות יתר עצבית של אברי הבטן (5).

מחקרים גם הראו שחולי תסמונת מעי רגיש סובלים גם מדיכאון (20%-30% מהמקרים) או חרדה (15%-45% מהמקרים), ובוודאי שהשאלה המתבקשת היא – הביצה או התרנגולת? אך שאלה זו אינה חשובה, מאחר וכל התערבות רפואית שתקל על מצב מערכת העיכול או תביא לשינוי בתפיסת עולמם ומערך האמונות שלהם יכולה לשפר את איכות חייהם באופן משמעותי!

לדוגמא…

 

תיאור מִקְרֶה – הטיפול בתסמונת מעי רגיש

פגישת היכרות 16.06.2018

ז.נ, בת 70, נשואה+3 ילדים.

ברקע: אוסטאוארטריטיס (OA), כאבי שרירים (MYALGIA) ויתר לחץ דם (HBP).

עברה בדיקת דם לרגישויות למזון (IgG) שהראתה רגישות לחיטה, שמרים, בוטנים ושרימפס. מדווחת שאכן אכילתם גורמת לה לכאבי ראש, ולכן מקפידה להימנע.

תסמינים:

• צרבות, ללא תלות במזון.
• פעילות מעיים – ריבוי יציאות רכות (2-7 ביום), רובן בשעות הבוקר, נרקם רך עד שלשול.
• כאבי בטן עוויתיים מסביב ליציאה המוקלים לאחריה.
• נפיחות ו/או אי-נעימות בטנית.
• גזים שמפריעים לתפקוד.

מציינת גם כאבי שרירים דיפוזיים בעיקר בפלג גוף ימין וכתף ימין שהוקלו ע"י נטילה של מגנזיום אוקסיד. אך השימוש במגנזיום גורם להחמרה במצב המעי עד לכדי שלשולים.

קולונוסקופיה בשנה האחרונה ללא ממצאים.

פגישת ההיכרות סוכמה ב:

1. המלצה על התנסות בדיאטה דלת פודמאפ.
2. המלצה על תוסף Betaine HCL של חברת Doctor's Best במינון של 650 מ"ג יחד עם כל ארוחה.
3. המלצה על התנסות בשמן מגנזיום למריחה חיצונית באזורים הכאובים.

התרשמות קלינית שלי –

מדובר בתסמונת מעי רגיש המתבטאת בריבוי יציאות רכות עד שלשולים (IBS-D).

החמרה תחת מגנזיום מלמדת על חסר בחומצת קיבה (Hypochlorhydria), מאחר ובמצב זה המינרל מגנזיום בתוסף התזונה לא עובר פירוק מלא, חלקו עובר למעי הגס, שם הוא גורם למשיכת מים לתוך המעי הגס ולכן לשלשול.

 

פגישת מעקב 29.06.2018

היענות גבוהה לטיפול הכולל דיאטה דלת פודמאפ ותוסף HCL עם כל ארוחה.

קלינית מתארת שיפור משמעותי בכל התסמינים, לרבות שיפור בתנועת המעיים – כעת, עד פעמיים ביום במרקם תקין.

פגישת ההיכרות סוכמה בהמלצה להמשך טיפול ללא שינוי.

 

פגישת מעקב 09.08.2018

מקפידה על אכילה לפי עקרונות דיאטה דלת פודמאפ, אך הפסיקה להשתמש בתוסף HCL.

מציינת כי מסביב לאירוע סטרסוגני בחייה נראתה החמרה שנמשכה מספר ימים ולאחר מכן חזרה למוטב.

בשאלה על החזרה מזונות אסורים בדיאטה – הסברתי את תהליך החזרת המזונות האסורים בדיאטה, והמלצתי להתחיל החזרת מזונות רק לאחר 3 חודשים של הטבה מלאה ברצף.

 

פגישת מעקב 18.04.2019

בשל כאבי שרירים ידועים, פנתה לדיקור יבש. לאחר הדיקור חוותה הרעה בכאבים, ובמקביל החמרה משמעותית במצב מערכת העיכול!

בהמלצת רופא המשפחה נעזרת בתרופה קלבטן (bismuth subsalicylate) להטבה מלאה.

בהיבט התזונתי, מקפידה על חלק מעקרונות הדיאטה דלת פודמאפ.

מציינת מהלך ברור ובו החמרה של הכאבים בכתף גורמים להחמרה במערכת העיכול!

הסברתי כי מדובר במרכיב ידוע של רגישות יתר של אברי הבטן המוחמרת באופן טבעי מסביב לסטרס גופני או רגשי.

פגישת ההיכרות סוכמה בהפניה לפיזיותרפיה, רפואה סינית ותרגול mindfulness.

התרשמות קלינית שלי –

אין ספק שהשימוש בדיאטה דלת פודמאפ הוכיחה את יעילותה בטיפול, ולדעתי טיפול הוליסטי יותר ישיג תוצאה מושלמת.

 

דיאטה דלת פודמאפ לטיפול במעי רגיש

חוקרים באוסטרליה מצאו שפחמימות מסוימות במגוון מזונות אינן מתפרקות באופן מיטבי באנשים הסובלים מתסמונת מעי רגיש. פודמאפ'ס או באנגלית FODMAP's אלו ראשי התיבות של שמות אותן קבוצות פחמימות (Fermentable Oligo-, Di-, Mono-saccharides And Polyols).

מדובר בסוגי פחמימות שכאשר אינן מתפרקות באופן מיטבי בקיבה, הן עלולות לגרום לתסיסה במעיים ולכן לייצור גזים ותחושת נפיחות. אותן פחמימות גם עלולות לגורם למשיכת נוזלים לתוך חלל המעי הגס ולכן לריבוי יציאות, ולצואה רכה או לשלשולים.

קבוצות הפחמימות:

• אוליגוסכרידים – נמצאים בעיקר במוצרי חיטה, בצל, ארטישוק, קטניות מסוימות ועוד.
• דיסכרידים – נמצאים בעיקר במוצרי החלב.
• מונוסכרידים – נמצאים בעיקר בפירות מסוימים ומזונות מעובדים.
• סוכרים אלכוהוליים כגון סורביטול וכדומה הנמצאים במסטיקים ומזונות מעובדים.

הדיאטה מחולקת למזונות עשירים בפודמאפ ועניים בפודמאפ, וכיום ניתן למצוא ברשת מידע רב בנושא הדיאטה הכולל תפריטים, ספרים ואף אפליקציות.

 

לסיכום, רפואה טובה בדומה ל "תזמורת" מורכבת ממספר אנשי מקצוע ש "מנגנים" יחד בהרמוניה.

מהלך הטיפול שהוצג בתיאור המקרה, נחשב כשכיח ומזכיר את החשיבות של התאמת טיפול המתייחס לגורמים הגופניים והנפשיים התורמים להתפתחותם של רוב המחלות המודרניות.