הבנת הגורמים להתפתחות מחלת סוכרת המבוגרים עברה מהפכה בסוף המאה הקודמת בזכות פרסומיו של ג׳רלד רייבן ועמיתיו. רייבן, רופא וחוקר, גילה שתחילת המחלה בהפרעה בפעילותו של ההורמון אינסולין, המשפיעה על מאזן הסוכרים, השומנים והחלבונים, ולכך השלכות על תפקוד הגוף.

אותה הפרעה בפעילותו של אינסולין, קיבלה את השם "תנגודת לאינסולין" ומרבית המחקר מלמד כי תופעה זו מהווה גורם משמעותי בהתפתחות עודף משקל עם סוכרת מסוג 2, ו/או יתר לחץ דם, ו/או יתר שומנים בדם.

לאורך זמן וללא טיפול מתאים, מחלות אלו תורמות לסיכון מוגבר להתפתחות של מחלות לב וכלי דם.

מהו הגורם ל "תנגודת לאינסולין" ?

להורמון אינסולין המפורש מתאי בטא בלבלב יש מגוון פעילויות בגוף, אחת מהן היא החדרת גלוקוז לתאי רקמות תאי השרירים, תאי השומן בגוף ועוד רקמות נוספות.

אינסולין מסתובב בדם ועליו להגיע לרקמות השרירים כדי לדאוג להן ל "דלק" (גלוקוז) ליצירת אנרגיה. אם הוא מגיע לרקמות, על הרקמות להכיר אותו באמצעות קולטן ספציפי לאינסולין.

כאשר קיימת "תנגודת" לאינסולין, יכולת החיבור של ההורמון לקולטן שלו על גבי התאים אינה תקינה, ולכן הגלוקוז אינו עובר לתא שזקוק לו ונשאר בדם בכמות מוגברת ומסוכנת.

אך חסר עוד חלק אחד בפאזל!

מה מונע מאינסולין להתחבר לקולטן שלו?

התשובה היא – עודף של חומצות שומן חופשיות בזרם הדם (1).

מצב בו העלייה בכמות חומצות השומן החופשיות פוגמת בפעילות של הקולטן לאינסולין, ולכן מולקולות הגלוקוז אינן מסוגלות להיכנס בכמות מספקת לתאים שזקוקים להם.

התמונה מתחילה להתבהר?

ניתן לדמיין שאינסולין הוא כמו מפתח, הקולטנים לאינסולין הם כמו חור מנעול, ויש מסטיק תקוע בחור המנעול…המסטיק הם עודף חומצות השומן החופשיות בדם.

תזונה עשירה בשומנים רווים גורמת לא רק להשמנה ותנגודת לאינסולין, אלה גם לעלייה בכמות חומצות השומן החופשיות בדם. במחקרים במודל מעבדה, כאשר שומן הוחדר באופן ישיר לזרם הדם של עכברים, תאי הבטא בלבלב שתפקידם הוא להפריש אינסולין עברו מוות תאי ופשוט נהרסו (2).

בבני אדם, אנחנו יודעים שעודף חומצות שומן חופשיות גורמות לתנגודת לאינסולין כבר משנות השלושים של המאה הקודמת! בשנת 1927 פורסמה עבודה בעיתון הרפואה היוקרתי JAMA בה שני סטודנטים לרפואה, בריאים, התנדבו לאכול דיאטה עשירה בפחמימות (סוכר שולחן, ממתקים, מאפים, לחם לבן, תפו"א, סירופ בננה, אורז לבן ושיבולת שועל) או דיאטה עשירה בשומן (שמן זית, חמאה, מיונז מחלמון ביצה בלבד ושמנת) במשך יומיים, ולבדוק איך התערבות זו תשפיע על רמות הגלוקוז בדמם (3).

בגרף ניתן לראות בבירור מי מהם חווה רמות גלוקוז גבוהות יותר – האות F מסמלת את רמת הגלוקוז בדמו של המשתתף שאכל תזונה עתירת שומנים והיא מראה על ערך של יותר מ 200מג גלוקוז לדציליטר דם בשעה שאחרי אכילה!

זהו התיעוד הראשון בספרות הרפואית לתופעה בה כמות שומן גבוהה בתזונה מביעה לרמות גלוקוז גבוהות בבדיקת דם.

כיום, עשורים לאחר מכן, טכנולוגיות MRI חדשניות איפשרו לחוקרים תצפית על המתרחש בתאי השרירים והבנה של המנגנון. בניסוי בו ניתן עירוי שומן ל 7 גברים בריאים (4), נראה מעבר של חומצות שומן חופשיות לתוך תאים בשרירי התאומים. במחקר זה למדנו שנוכחות חומצות השומן, גרמה לפגיעה בשרשרת התהליכים שאמורה לאפשר לאינסולין להתחבר לקולטן על פני תאי השרירים שנמשכה עד שעתיים!

 

האם זאת תוצאה של גנטיקה?

רוב מקרי סוכרת מסוג 2  אינם קשורים בגנטיקה.

כתבתי על כך בהרחבה במאמר נוסף בשם "סוכרת, גנטיקה ו…אינדיאנים" – קישור.

אורחות חיים הם הגורם העיקרי והמשמעותי בהתפתחות סוכרת מסוג 2.

בסקר שנערך ב 2009 נמצא כי 92% ממקרי סוכרת מסוג 2 קשורים לבחירות יומיומיות בארוחות החיים – בעיקר חסר בפעילות גופנית ותזונה עתירת שומן רווי, פחמימות פשוטות ומזונות מעובדים (5).

במחקר שפורסם בעיתון היוקרתי New England Journal of Medicine ב 2006, חולקו 3000 חולים בשלב הקדם סוכרתי לשלוש קבוצות –

  • קבוצה שטופלה בתרופה מטפורמין.
  • קבוצה שקיבלה הדרכה לשינויים באורחות חיים עם יעד של הפחתת 7% ממשקל הגוף.
  • קבוצת ביקורת שלא קיבלה התערבות כלל.

אחרי 3 שנים של מעקב, בקבוצת הטיפול התרופתי היו 31% פחות חולי בסוכרת ובקבוצת השינוי בארוחות החיים היו 58% פחות חולי סוכרת!

 

מיתוס הפירות-סוכרת

במחקר שנערך ב 2013 ופורסם ב Nutrition Journal נבדקה ההשערה כי הגבלת הפירות, המקובלת ברפואת התזונה, תורמת לשליטה הגליקמית בחולי סוכרת (6).

63 משתתפים שאובחנו זמן קצר לפני השתתפותם במחקר כחולים בסוכרת סוג 2 חולקו אקראית לשתי קבוצות –

שתי הקבוצות עברו טיפול תזונתי זהה מלבד כמות הפירות המומלצת בתזונה – לפחות 2 פירות ליום או עד 2 פירות ליום. במהלך 12 שבועות המחקר, צריכת הפירות בקבוצה הראשונה עלתה בממוצע ב-125 גרם ואילו צריכת הפירות בקבוצה השנייה ירדה בממוצע ב-51 גרם.

בקרב כלל המשתתפים, נצפתה ירידה ברמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c), במשקל ובהיקף המותניים, אולם לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות.

בסיכום, נמצא כי ההמלצה להפחתה בכמות הפירות בקרב הסובלים מעודף משקל וסוכרת מסוג 2 אינה תורמת לשיפור רמות הסוכר, המשקל או היקף המותניים ולכן החוקרים אינם מציעים להגביל את כמות הפירות כחלק מההנחיות התזונתיות לטיפול בסוכרת.

השורה התחתונה של פרסום זה היא שרק בשנת 2013 נבחנה בפעם הראשונה בהיסטוריה ההשערה שהגבלת פירות עשויה להאט את מהלך מחלת הסוכרת. ההשערה הופרכה. אומנם מאז לא נעשו מחקרים בקבוצת מחקר גדולה יותר, אך גם אם יעשו התוצאות יהיו דומות מאחר ופחמימות אינן גורמות לתנגודת לאינסולין.

 

התזונה הים תיכונית

בסקירה מקיפה שפורסמה בכתב העתLancet  בשנת 2014 התייחסו הכותבים להשפעה של סוגי מזונות שונים וקבוצות מזון מסוימות על התפתחות ומהלך סוכרת. נמצא כי תזונה עשירה בדגנים מלאים, קטניות, פירות, ירקות ואגוזים וענייה בדגנים מעובדים, בשר אדום או מעובד, אלכוהול ומשקאות ממותקים תורמת להפחתת הסיכון להתפתחות של סוכרת ואף לטיפול ואיזון משק הסוכר (7).

מחקר חשוב לציון הינו ה (PREDIMED (PREvención con DIeta MEDiterránea. מדובר במחקר אקראי, חד-סמיות שנערך במקביל ב 16 מרכזים שונים ברחבי ספרד וכלל מעל ל 7000 משתתפים. נכון לכתיבת שורות אלו פורסמו כ 206 מחקרים שונים אשר נגזרו מנתוני אותו מחקר רחב היקף. אחד מהם, אנליזה של מחקרים אקראיים שבחנו תת-קבוצה הכוללת מעל ל 3000 משתתפים הסובלים מסוכרת מסוג 2 פורסמה ב Annals Of Internal Medicine. מתוצאות ניתוח הנתונים עולה כי הדיאטה המסורתית של תושבי מדינות אגן הים תיכון הכוללת בעיקרה דגנים מלאים, חלבון ממקור צמחי ושפע פירות וירקות הינה אסטרטגיה מומלצת בהפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת  מבוגרים (8).

מאמר סקירה של מחקרים אפידמיולוגים וקליניים הציג מסקנה דומה, ואף הודגש כי בנוסף לכל היתרונות, אכילה על פי התזונה הים תיכונית יעילה גם למניעת התפתחות סוכרת הריונית (9).

 

תה ירוק

חשוב לציין את התועלת של שתיית חליטה מעלי תה ירוק (Camellia Sinensis).

עלי התה הירוק נחקרים רבות בעשורים האחרונים בשל תכולת נוגד חמצון עוצמתי בשם EGCG. חומר זה הראה בתנאי מעבדה יכולת נוגדת חמצון עוצמתית, השפעה אנטי סרטנית ותועלות רבות לבריאות הגוף.

במחקר אקראי, נבחנה השפעת השתייה של תה ירוק על מדדים  אנתרופומטריים (נתונים המשקפים מדדים של גודל הגוף והרכבו) בחולי סוכרת מסוג 2 (10). בסיום תקופת המחקר, החוקרים מצאו כי שתיית תה ירוק, בכמות של 4 ספלים ביום (כל ספל תה הופקה מתיון עלי תה ירוק שמשקלו 2.5גרם שהושרה ב 200מל מים חמים למשך 5דקות), במשך חודשיים הראתה תוצאות מרשימות – הפחתה של 1.3קג במשקל בממוצע, הפחתה של היקף המותנים  ב4.3ס"מ בממוצע וירידה בלחץ הדם הסיסטולי.

חשוב לציין שתוצאות אלו מרשימות, מאחר וההתערבות הרפואית כללה אך ורק שתיית תה ירוק, ללא שינוי תזונתי וללא פעילות גופנית!

במחקרים קודמים שנערכו במודל בעלי חיים, הוצע הסבר לתוצאות שנראו במחקר זה, לאחר שצריכת תה ירוק הראתה יכולת להגביר תרמוגנזה (יצירת חום בגוף על ידי תהליכים מטבוליים) ב 4% (11).

 

אינוזיטול

תוסף ראוי לציון בטיפול בסוכרת הוא אינוזיטול. מדובר בתרכובת הנוצרת באופן טבעי בגוף מגלוקוז, ובמזון ניתן לקבלה בכמות גבוהה מאכילת קטניות ופירות הדר.

לאינוזיטול תפקיד במבנה מעטפות התאים בגוף, השפעה על פעילותו של ההורמון אינסולין ועל מתוכחים עצביים כמו סרוטונין ודופמין.

אינוזיטול הוא חומר חשוב במעלה, בשל תפקידו בגוף כשליח שניוני. בשפה פשוטה, הוא אחראי לכך שכאשר הורומן יתחבר לקולטן על פני תא מסוים, אז תהיה לכך השפעה על תהליכים בתוך פנים התא.

לדוגמא, כאשר ההורמון אינסולין מתחבר לקולטן על פני תא, יתרחש תהליך תוך-תאי המביא ליצירת תעלה על פני התא שתפקידה לאפשר כניסה של גלוקוז לתא לצורך יצירת אנרגיה.

אם אינוזיטול אינו פועל באופן תקין, אז אינוסלין אינו יכול להשפיע באופן תקין על תאי היעד שלו! ואכן, מחסור של אינזיטול נמצא כגורם להתפתחות תנגודת לאינסולין ולסיבוכים ארוכי הטווח של מחלת הסוכרת (12).

בסיכום של 20 מחקרים אקראיים, כפולי סמיות שכללו מידע מ 1239 משתתפים, החוקרים דיווחו שמדובר בחומר בעל פעילות המשפרת את תפקדו של אינסולין ללא תלות בשינוי במשקל (13).

במחקר שנמשך 6 חודשים, 80 נשים בגיל המעבר הסובלות ממחלות התסמונת המטאבולית, טופלו בהנחיות תזונתיות, אך חצי מהן נטלו תוסף אינזיטול, וחצי מהן תוסף פלסיבו. בסיום המחקר, הקבוצה שנטלה את תוסף האינוזיטול הציגה הפחתה בלחץ הדם הדיאסטולי של 11% ושיפור של רמות הכולסטרול מסוג HDL ב 22% (14).

במחקר דומה של אותה קבוצת חוקרים, אך הפעם במעקב שנמשך שנה, 8 מתוך 40 נשים שטופלו בתוסף אינוזיטול לא עמדו בהגדרת התסמונת המטבולית. שיפור כזה צוין רק ב -1 מתוך 40 משתתפי קבוצת הפלסיבו! (15).

 

שורה תחתונה: מגפת הסוכרת מסוג 2, הנחשבת כגורם תחלואה מוביל, היא מחלה הניתנת למניעה, ניהול וריפוי בעזרת אורחות חיים על פי עקרונות התזונה הים תיכונית.

 

מקורות:

  1. Estadella D, da Penha Oller do Nascimento CM, Oyama LM, Ribeiro EB, Dâmaso AR, de Piano A. Lipotoxicity: effects of dietary saturated and transfatty acids. Mediators Inflamm. 2013;2013:137579.
  2. Cnop M. Fatty acids and glucolipotoxicity in the pathogenesis of Type 2 diabetes. Biochem Soc Trans. 2008 Jun;36(Pt 3):348-52.
  3. SWEENEY JS. DIETARY FACTORS THAT INFLUENCE THE DEXTROSE TOLERANCE TEST: A PRELIMINARY STUDY. Arch Intern Med (Chic). 1927;40(6):818–830.
  4. Roden M, Krssak M, Stingl H, Gruber S, Hofer A, Fürnsinn C, Moser E, Waldhäusl W. Rapid impairment of skeletal muscle glucose transport/phosphorylation by free fatty acids in humans. Diabetes. 1999 Feb;48(2):358-64.
  5. Knowler WC, Barrett-Connor E, Fowler SE, et al. Reduction in the incidence of type 2 diabetes with lifestyle intervention or metformin. N Engl J Med. 2002;346(6):393–403.
  6. Christensen AS, Viggers L, Hasselström K, Gregersen S. Effect of fruit restriction on glycemic control in patients with type 2 diabetes–a randomized trial. Nutr J. 2013;12:29.
  7. Ley SH, Hamdy O, Mohan V, Hu FB. Prevention and management of type 2 diabetes: dietary components and nutritional strategies. Lancet. 2014;383(9933):1999–2007.
  8. Salas-Salvadó J, Bulló M, Estruch R, Ros E, Covas MI, Ibarrola-Jurado N, Corella D, Arós F, Gómez-Gracia E, Ruiz-Gutiérrez V, Romaguera D, Lapetra J, Lamuela-Raventós RM, Serra-Majem L, Pintó X, Basora J, Muñoz MA, Sorlí JV, Martínez-González MA. Prevention of diabetes with Mediterranean diets: a subgroup analysis of a randomized trial. Ann Intern Med. 2014 Jan 7;160(1):1-10.
  9. Salas-Salvadó J, Guasch-Ferré M, Lee CH, Estruch R, Clish CB, Ros E. Protective Effects of the Mediterranean Diet on Type 2 Diabetes and Metabolic Syndrome [published online ahead of print, 2016 Mar 9]. J Nutr. 2016;146(4):920S–927S.
  10. Mousavi A, Vafa M, Neyestani T, Khamseh M, Hoseini F. The effects of green tea consumption on metabolic and anthropometric indices in patients with Type 2 diabetes. J Res Med Sci. 2013;18(12):1080–1086.
  11. Klaus S, Pültz S, Thöne-Reineke C, Wolfram S. Epigallocatechin gallate attenuates diet-induced obesity in mice by decreasing energy absorption and increasing fat oxidation. Int J Obes (Lond). 2005 Jun;29(6):615-23.
  12. Minozzi M, Nordio M, Pajalich R. The Combined therapy myo-inositol plus D-Chiro-inositol, in a physiological ratio, reduces the cardiovascular risk by improving the lipid profile in PCOS patients. Eur Rev Med Pharmacol Sci. 2013 Feb;17(4):537-40.
  13. Miñambres I, Cuixart G, Gonçalves A, Corcoy R. Effects of inositol on glucose homeostasis: Systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Clin Nutr. 2019 Jun;38(3):1146-1152.
  14. Giordano D, Corrado F, Santamaria A, Quattrone S, Pintaudi B, Di Benedetto A, D'Anna R. Effects of myo-inositol supplementation in postmenopausal women with metabolic syndrome: a perspective, randomized, placebo-controlled study. Menopause. 2011 Jan;18(1):102-4.
  15. Santamaria A, Giordano D, Corrado F, Pintaudi B, Interdonato ML, Vieste GD, Benedetto AD, D'Anna R. One-year effects of myo-inositol supplementation in postmenopausal women with metabolic syndrome. Climacteric. 2012 Oct;15(5):490-5.