עונת החורף מביאה עמה ריח נפלא של גשם, מרק חם אך גם שלל מחלות חורף.

מחלות חורף זהו שם כולל למגוון של פתולוגיות שהתדירות והעוצמה שלהן גבוהה יותר בעונת החורף. בתקופה זו של השנה, ילדים רבים סובלים מנטייה לדלקות וזיהומים בדרכי הנשימה, בעיקר בהצטננות אך גם בדלקות אוזניים, סינוסיטיס וברונכיטיס.

שאלה חשובה שיש לשאול כדי להבין את נושא מחלות החורף היא – איך זוג ילדים ישהו באותו החדר, האחד יקום למחרת חולה ואחר לא?

התשובה היא עמידות חיסונית. לאחד הילדים יש עמידות חיסונית טובה יותר, ויש לכך סיבות.

רמז…לא מדובר בגנטיקה.

כיום אנחנו יודעים שהגורמים המביאים לפגיעה בעמידות החיסונית של הגוף הם: לחץ, טראומות רגשיות, תזונה לקויה ועוד. כמובן ששהייה באזורים לא מאווררים מעלה את הסיכון להידבקות אך זאת לא גזרה משמיים אם מערכת החיסון תהיה עמידה בפני המזהמים.

השימוש בנטורופתיה הופך בהדרגה למקובל מאוד בישראל בהתאם למגמה העולמית. לפני 15 שנים התחום היה פחות מוכר וגם הפרסומים המדעיים על השימוש בתוספי תזונה או צמחי מרפא היו מעטים והיום קיים שפע של מדע התומך בנטורופתיה אבל לא באמת מחדש הרבה אלה רק מוכיח בשפה מדעית מה שידוע מאות ואלפי שנים – שלטבע יש כוח מרפא.

בטיפול במחלות חורף בילדים, מלבד ההנחיות המקובלות שהן: מנוחה ושתייה מרובה של נוזלים, מומלץ לשלב גם דגשים תזונתיים, שימוש בצמחי מרפא, שמנים אתריים ותוספי תזונה.

 

הצטננות ושפעת

הצטננות או התקררות (Common Cold) נגרמת לרוב ע"י זיהום של וירוסים ממשפחות  Rhinoviruses ו- Coronaviruses.

אנשים בכל הגילאים עלולים להידבק בהצטננות והיא נראית לרוב בעונות הסתיו והחורף. ההערכה כיום היא שילד ממוצע חווה 6-10 הידבקויות בהצטננות בשנה, ומבוגר חווה 2-4 הידבקויות בשנה (1).

הדעה הרווחת היא שיש להתמקד בשימוש בתכשירים ללא מרשם רופא להורדה של חום הגוף במידת הצורך או שימוש בסירופים שמדכאים את רפלקס השיעול ומפחיתים גודש, אך טיפולים אלו אינם מתייחסים לגורמי המחלה אלה רק לסימפטומים.

אין כיום שיטה יעילה למניעה של הצטננות וכפי שציינתי הטיפול המקובל הוא לרוב סימפטומטי. יחד עם זאת, מענה הכולל גם הנחיות תזונתיות ושימוש בצמחי מרפא ותוספי תזונה הוכיח את עצמו כיעיל לטיפול בזיהום ובמקביל להפחתה של תדירות ההדבקות וחומרת המחלה. המטרה של ההנחיות התזונתיות והשימוש בצמחי המרפא הינה אחת – חיזוק העמידות החיסונית של הילד, כדי להעלות את הסיכויים שלו להתמודד בצורה טובה יותר עם הזיהום.

בדומה לצינון, גם שפעת היא מחלה של דרכי הנשימה הנגרמת ע"י זיהום ויראלי אך ממשפחת וירוסים אחרת. קיימים שלושה סוגי אבטיפוס למחלה, אך שפעת מסוג A היא השכיחה. נגיף מסוג זה נוטה לעבור מוטציות לעיתים קרובות, ושינוים אלו מקשים על מערכת החיסון שלנו שמחזיקה בנוגדנים לגרסאות הקודמות שלו.

לעומת הצטננות, במקרים של שפעת, ביטויי המחלה חמורים יותר ויש חשש גדול יותר לסיבוכים או זיהומים משניים של מערכת הנשימה. בשפעת ניתן להבחין גם שחום הגוף גבוה יותר מאשר בצינון וייתכנו גם כאבי שרירים. במקרה כזה העבודה יחד עם רופא המשפחה חשובה מתמיד.

מרבית המחקר המפורסם בספרות המקצועית באשר לטיפול במחלות חורף נעשה על השימוש בתוספי תזונה כגון ויטמין C, אבץ או פרוביוטיקה וגם על שימוש בצמחי מרפא כגון שורש ועלי אכיניצאה או פירות ופרחי סמבוק שחור.

 

ויטמין C

המולקולה הנפלאה הזו נחקרה רבות כטיפול במגוון של מחלות ובמיוחד בהצטננות, ברונכיטיס, סינוסיטיס ודלקות נוספות. ויטמיןC  מיוצר באופן טבעי בעולם הצומח. לנו בני האדם חסר רק אנזים אחד שדרוש להשלמת התהליך של יצירת הויטמין ולכן אנחנו צריכים לקבל אותו ממקור חיצוני. הויטמין משתתף ביותר מ 300 תהליכים בגוף שלנו אך עכשיו אנו נתמקד בקשר שלו לעמידות החיסונית של גוף הילד.

המדען ששם את הויטמין על המפה היה דר' לינוס שזכה פעמיים בפרסי נובל שונים והיה הראשון שטען שויטמין C יעיל לטיפול ולמניעה של הצטננות. הספר שכתב Vitamin C and the common cold עורר התרגשות רבה בזמנו בזכות הטענה שהויטמין יעיל לטיפול בזיהום ויראלי ולממסד הרפואי לא היה אז ועדין אין מענה מספק למצבי זיהום מסוג זה (2).

ויטמין C מתחמצן בקלות ומרגע הקטיפה של ברוקולי עד לרכישה בסופרמאקרט, קשה לדעת כמה נשאר. יתרה מזאת, חלק גדול ממנו נהרס בישול – בישול של ברוקולי בטמפ' רתיחה במשך 5 דקות גורם לאיבוד של 45% עד 65% מהויטמין. האיבוד הוא בחלקו מעבר למים ובחלקו הרס, אז אני ממליץ תמיד להשתמש במים שבושלו בהם ירקות למרק או לציר שניתן לבשל בו אורז מלא.

אנחנו צריכים רק 10 מג' של ויטמין C ביום כדי להימנע ממחלה בשם צפדינה ואם אתם לא יודעים מה זאת המחלה אז אתם צורכים קצת יותר מ 10 מג' ביום.

אבל, מה הכמות הדרושה לשמירה על מע' חיסון חזקה ?

המינון היומי המומלץ (RDA) על ידי משרד הבריאות האמריקאי הינו:

  • גילאי 1-3 שנים – 15 מ"ג.
  • גילאי 4-8 שנים – 25 מ"ג.
  • גילאי 9-13 שנים – 45 מ"ג
  • מבוגר < 60 מ"ג

לעומת ה RDA, שהוא המינון היומי המינימאלי, מינון יומי אופטימלי (ODA) אלו המלצות המבוססות על מחקרים העוסקים במינון האופטימלי המומלץ להשגת בריאות מיטבית. המינון היומי המומלץ של ויטמין C ע"פ ה ODA גבוה יותר, ויכול להגיע לכמות של יותר מפי 10 וזאת בכדי להנות מהאפקט החיסוני והאנטי אלרגי של הויטמין.

ויטמין C משפיע על מערכת החיסון במספר מנגנונים:

  • עידוד היצירה והתפקוד של תאי דם לבנים, במיוחד של נויטרופילים, לימפוציטים ופאגוציטים (3).
  • עידוד תהליכים חיסוניים כגון כימוטקסיס ופאגוציטוזיס (4).
  • במהלך זיהום, תאי הדם הלבנים מפרישים בעצמם רעלים (רדיקלים חופשים כגון superoxide ועוד) כדי לקטול את המזהמים. כתוצאה מפעולה זו הם גורמים נזק גם לעצמם. במצב כזה תאי הדם הלבנים ישתמשו בויטמין C שהם אוגרים כנוגד חמצון מפני הרעלים שהם עצמם הפרישו (5).
  • תאי דם לבנים משחררים חומר בשם אינטרפרון שהוא חומר בעל פעילות אנטי ויראלית. ויטמיןC נמצא כמגביר את פעילות האינטרפרון במחקר מעבדה (6).

האם שימוש בויטמין C יעיל לטיפול מניעה של הצטננות?

ב 40 שנים האחרונות נערכו מחקרים קליניים רבים שבחנו את היעילות של ויטמין C לטיפול ומניעה של הצטננות.

מטה-אנליזה גדולה שפורסמה ב Cochrane בשנת 2013 סיכמה את תוצאותיהם של 29 מחקרים קליניים מבוקריי פלסבו ומצאה כי לנטילה של תוסף ויטמין C יש השפעה על השכיחות, משך הזמן והחומרה של הצטננות כאשר התוסף נלקח באופן קבוע או רק כטיפול במהלך הזיהום (7). החוקרים ציינו כי התועלת של מתן התוסף הייתה גבוהה יותר בילדים מאשר במבוגרים –  ההשפעה הייתה קיצור משך זמן המחלה ב 14% בממוצע בילדים וב 8% בממוצע במבוגרים. (כלומר, במחלה הנמשכת 10 ימים לדוגמא, מדובר בהפחתה של קרוב ליומיים, וזה זמן משמעותי עבור הורים רבים).

מקורות תזונתיים לויטמין C:

מזונות שונים מהצומח יספקו כמויות שונות של הויטמין. אם השימוש הינו בפירות וירקות טריים ככל האפשר אז 5 מנות שהם 2 וחצי כוסות של פירות וירקות יספקו בערך 200 מ"ג מהויטמין ביום.

ויטמין C  (מ"ג) מנה מזון
62-93 3/4 כוס מיץ תפוזים
91 יחידת פרי קיווי, פרי
16 יחידה אחת בינונית עגבניה
95 חצי כוס, טרי, חתוך פלפל אדום מתוק
51 חצי כוס, מבושל ברוקולי
17 יחידה בינונית, מבושל תפוח אדמה
8 כוס אחת, טרי תרד

U.S. Department of Agriculture, Agricultural Research Service. USDA National Nutrient Database for Standard Reference, Release 22. 2009.

התוויות נגד והזהרות

  • פאראצטמול – נטילה של ויטמין C יחד עם פאראצטמול עלול למנוע את הפרשת תוצרי הפירוק של התרופה, להגביר את פעילותה ולהגביר את הסיכון לרעילות כבדית עקב נטילת התרופה.
  • אנטיביוטיקה – נטילה ממושכת של תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הטטרציקלינים עלולה להפחית את רמת ויטמין C בדם.
  • ויטמין C אסור לנטילה למי שסובל מחסר באנזים G6PD.

נטילה של תוסף ויטמיןC  במינון גבוה עלולה לגרום להפרעות עיכול הכוללות אי-נוחות, גזים ואפילו שלשולים.

 

אבץ

אבץ הינו מינרל חשוב הקשור בהפעלה של יותר מ 300 אנזימים בגוף שנחוצים לתהליכים ביולוגיים שונים.

בהקשר לחיזוק העמידות החיסונית של גוף הילד, אבץ דרוש להתבגרות ושפעול של תאי הדם הלבנים. ללא כמות מספקת של אבץ, בלוטת הטימוס המייצרת סוג מסוים של תאי דם לבנים מתכווצת. האבץ גם נחוץ לשיפור התגובה של תאי דם הלבנים הפועלים נגד נגיפים.

חשוב לציין כי אפילו מחסור קל באבץ עלול לפגוע בעמידות החיסונית. מחקרים הראו שמחסור באבץ נקשר עם התפתחות יבלות ויראליות מתמשכות (8), ודלקת ריאות וזיהומים של דרכי הנשימה בילדים צעירים (9).

מבחינת יכולת הספיגה שלו ממזון או תוספי תזונה, ניתן לאמר על האבץ שהוא "קשה להשגה", כלומר לא ניספג בקלות בגלל תחרות עם מינרלים אחרים כמו ברזל וסידן, לעומת זאת חומר בשם חומצה ציטירית הנמצא בפירות הדר נמצא כמשפר את ספיגת האבץ ממזון (10).

המינון היומי המומלץ (RDA) על ידי משרד הבריאות האמריקאי הינו:

  • גילאי 1-3 שנים – 3 מ"ג.
  • גילאי 4-8 שנים – 5 מ"ג.
  • גילאי 9-13 שנים – 8 מ"ג.
  • מבוגרים > 11 מ"ג.

אבץ משפיע באופן ישיר על מערכת החיסון במספר מנגנונים:

  • שמירה על תפקוד האברים הפעולים יחד במערכת החיסון (התמיינות תאי חיסון בבלוטת התימוס, איזון הפעילות התאית, ההומורלית ועוד) (11).
  • התפתחות ופעילות תקינה של תאים השייכחים למע' החיסון המולדת כגון: נויטרופילים, מקרופאגים ותאי הרג טבעיים ותאים השייכים למע' הנרכשת כגון הלימפוציטים (12).
  • חסר באבץ עלול לגרום לירידה ביצור ציטוקינים (אלו תאים המשמשים לתקשורת בין תאי מערכת החיסון ובין תאים השייכים לרקמות הגוף) (13).

האם שימוש באבץ יעיל לטיפול מניעה של הצטננות?

מספר מחקרים שהדגימו את יעילותו של האבץ לטיפול בהצטננות בדקו את השימוש בלכסניות אבץ למציצה בטיפול מקומי בזיהומים.

  • בסקירת מחקרים שפורסמה ב Cochrane וכללה 13 מחקרים שבחנו מעל לאלף משתתפים, החוקרים מצאו כי נטילת לכסניות אבץ ב 24 השעות הראשונות בהם מופיעים תסמיני הצטננות הפחיתו את משך וחומרת המחלה (14).
  • מטה-אנליזה שפורסמה בשנת 2012 סיכמה את תוצאותיהם של 17 מחקרים קליניים שכללו מעל ל 2000 משתתפים. החוקרים ציינו שתוספי אבץ יעילים בפחתה של 1.6 ימים בממוצע במשך זמן המחלה במבוגרים. במחקר זה לא נראה הבדל בעל משמעות סטטיסטית בילדים (15).
  • מחקר קליני בחן 496 ילדים בגילאי בית הספר היסודי במשך שלוש וחצי שנים. החוקרים מצאו כי השימוש בלכסניות אבץ גלוקונט הפחית את משך זמן ימי החולי מ 9 ל 7.5 ימים. בנוסף נראה פער משמעותי מבחינת השימוש באנטיביוטיקה בין קבוצת הניסוי לבין קבוצת הביקורת (16).
  • מחקר שפורסם בשנת 2006 הוכיח ששילוב בין ויטמין C לאבץ הביא לקיצור משך הזמן של זיהומים שונים בדרכי הנשימה לרבות הצטננות. יתרה מזאת החוקרים ציינו כי השימוש בתוספים אלו הפחית את השכיחות של דלקת ריאות ושילשולים זיהומיים בילדים (17).

מקורות תזונתיים לאבץ:

אבץ (מ"ג) מנה מזון
0.9-2.9 1/2 כוס שעועית, מבושלת
1.6 30 ג' אגוזי קשיו (לא מומלח או קלוי)
0.5-1.3 1/2 כוס חומוס
0.9 30 ג' שקדים

U.S. Department of Agriculture, Agricultural Research Service. USDA National Nutrient Database for Standard Reference. Release 25. 2012.

התוויות נגד והזהרות

  • ברזל, מגנזיום וסידן – מינרלים אלו מתחרים עם אבץ על הספיגה במעי ולכן יש להקפיד ליטול את האבץ בהפרש של שעתיים.
  • אנטיביוטיקה ממשפחת הקווינלונים (Ciprofloxacin) – נטילה משולבת של אבץ יחד עם אנטיביוטיקה עלולה לפגוע ביעילות האנטיביוטיקה. מומלץ ליטול את האבץ בהפרש של 4 שעות מנטילת אנטיביוטיקה.
  • נטילה של אבץ ברצף של מספר שבועות עלולה לגרום לירידה בכמות הנחושת בגוף.
  • נטילה של תוסף אבץ במינון גבוה עלולה לגרום להרעלה.

 

סמבוק שחור

עצי הסמבוק גדלים בר באירופה ומשמשים לצורכי רפואה ומאכל מזה מאות שנים. השימוש לצורכי רפואה הוא בפירות והפרחים של הצמח. חלקי הצמח האלו מכילים טווח רחב של חומרים בעלי פעילות רפואית, בינהם גם הפלבנואידים השונים שהציגו במחקרי מעבדה פעילות אנטי ויראלית ויכולת המרצה של מערכת החיסון (Immunostimulant). פירות הסמבוק הם גם מקור עשיר לחומרים נוגדי חמצון וספקטרום של ויטמינים ומינרלים.

הסמבוק משפיע על מערכת החיסון במספר מנגנונים:

  • אנטי ויראלי – בתנאי מעבדה ניתן היה לראות שהחומרים הפעילים בסמבוק גורמים לעיכוב של H1N1 (תת-זן של שפעת A שנחשב נפוץ וקטלני מאוד) ע"י קישור אליו ומניעה ממנו להשתכפל. החוקרים ציינו שמידת יכולת העיכוב של הנגיף הייתה שוות ערך לתרופה Oseltamivir (Tamiflu או Amantadine) (18).
  • ממריץ חיסוני – מחקר ישראלי שנערך במחלקה האונקולגית בביה"ח הדסה בירושלים, השווה בתנאי מעבדה מספר תוספי תזונה המשווקים בישראל. מתוצאות המחקר עולה כי מיצוי מרוכז של סמבוק שחור הביא להפעלה של מערכת החיסון ע"י עידוד יצירת רכיבי חיסון שונים (19).

האם שימוש בסמבוק שחור יעיל לטיפול מניעה של מחלות חורף?

  • מחקר קליני אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלסיבו ישראלי בדק את היעילות והבטיחות של סירופ מפירות הסמבוק לטיפול בזיהומי שפעת מסוג influenza A ו- influenza B. שישיםחוליםשסבלו מתסמינישפעתלמשך 48 שעות חולקו לשתי קבוצות, האחת קיבלה15מ"ל *4  פעמים ביום במשך 5 ימיםוהאחרת קיבלה רק פלסבו. החוקרים ציינו כי בקבוצת הניסוי נצפתה הקלה בסימפטומים כ 4 ימים בממוצע לפני קבוצת הפלסבו (20).
  • מסקירה של 4 מחקרים קליניים הכוללים 900 משתתפים עלה כי השימוש בסמבוק שחור כטיפול משלים בסינוסיטיס במשך שבועיים הביא לירידה משמעותית בתסמינים כגון גודש באף וכאבי ראש לעומת פלסבו. החוקרים ציינו כי השילוב עם הטיפול האנטיביוטי המקובל מפחית באופן משמעותי את הסימפטומים (21).
  • מחקר קליני שכלל 40 ילדים בגילאי 4.5 בממוצע בחן פורמולת צמחי מרפא המכילה גם מיצוי של סמבוק שחור כטיפול משלים בדלקת אוזניים אקוטית. השימוש בצמחי המרפא השלים את הטיפול האנטיביוטי המקובל. בקבוצת הניסוי נצפתה הפחתה בחומרת התסמינים לאחר 4.2 ימים בממוצע לעומת 7.7 בקבוצת הביקורת (22).

מינון ואופן השימוש

הצמח בטוח לשימוש בחליטה מגיל חצי שנה.

חליטה של פירות ופרחים יבשים – כפית של תערובת פירות ופרחים לכוס מים רותחים, לחלוט כעשר דקות ולשתות שלוש פעמים ביום.

התוויות נגד והזהרות

  • הצמח אסור לשימוש בהיריון והנקה.
  • בשל פעילותו כממריץ חיסוני הצמח אסור לשימוש במחלות אוטואימוניות כגון דלקת מפרקים, טרשת נפוצה וזאבת.
  • הצמח אסור לשימוש במהלך נטילה של תרופות לדיכוי חיסוני.

 

שורה תחתונה: יש בידנו את כל הידע והכלים בכדי לשמור על בריאות ילדנו. במקרה של מחלות חורף, השימוש בתוספי ויטמין C, אבץ וסמבוק שחור יכול להוות אסטרטגיה יעילה למניעה או קיצור משך זמן זיהומים בדרכי הנשימה, במבוגרים וילדים.

מקורות:

  1. National Institute of Allergy and Infectious Disease, National Institute of Health. Common Cold Fact Sheet. March 2004.
  2. Pauling, L. (1973). Ascorbic Acid and the Common Cold. Scottish Medical Journal, 18(1), 1–2.
  3. Anderson, R. et al. (1980) The effects of increasing weekly doses of ascorbate on certain cellular and humoral immune functions in normal volunteers. Am J Clin Nutr. 33(1):71-76.
  4. Levy, R. et al. (1996) Vitamin C for the treatment of recurrent furunculosis in patients with imparied neutrophil functions. J Infect Dis. 173(6):1502-1505.
  5. Alberts, B. (1994) Differentiated cells and the maintenance of tissues. Molecular Biology of the Cell. 3rd ed. New York: Garland Publishing.
  6. Dahl, H., Degre, M. (1976) The effect of ascorbic acid on production of human interferon and the antiviral activity in vitro. Acta Pathol Microbiol Scand B. 84B(5):280-284.
  7. Hemilä, H., Chalker, E. (2013) Vitamin C for preventing and treating the common cold. Cochrane Database Syst Rev. Jan 31;1.
  8. Raza, N. Khan, D.A. (2010) Zinc deficiency in patients with persistent viral warts. J Coll Physicians Surg Pak. 20(2):83-6.
  9. Gammoh NZ, Rink L. Zinc in Infection and Inflammation. Nutrients. 2017;9(6):624. Published 2017 Jun 17.
  10. Lönnerdal, B. (2000) Dietary factors influencing zinc absorption. J Nutr. 130.
  11. Baum, M.K. et al. (2000) Zinc status in human immunodeficiency virus infection. J Nutr. 130.
  12. Prasad, A.S. (2009) Zinc: role in immunity, oxidative stress and chronic inflammation. Curr Opin Clin Nutr Metab Care. 12(6):646-652.
  13. Prasad, A.S. (2008) Clinical, immunological, anti-inflammatory and antioxidant roles of zinc. Exp Gerontol. 43(5):370-377.
  14. Singh, M., Das, R.R. (2011) Zinc for the common cold. Cochrane Database Syst Rev. 2:CD001364.
  15. Science, M. et al. (2012) Zinc for the treatment of the common cold: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. CMAJ. 10;184(10):E551-61.
  16. McElroy, B.H., Miller, S.P. (2002) Effectiveness of zinc gluconate glycine lozenges (Cold-Eeze) against the common cold in school-aged subjects: a retrospective chart review. Am J Ther. 9(6):472-5.
  17. Wintergerst, E.S. et al. (2006) Immune-enhancing role of vitamin C and zinc and effect on clinical conditions. Ann Nutr Metab. 50(2):85-94.
  18. Roschek, B. Jr. et al. (2009) Elderberry flavonoids bind to and prevent H1N1 infection in vitro. Phytochemistry. 70(10):1255-61.
  19. Waknine-Grinberg, J.H. et al. (2009) The immunomodulatory effect of Sambucol on leishmanial and malarial infections. Planta Med. 75(6):581-6.
  20. Zakay-Rones, Z. et al. (2004) Randomized study of the efficacy and safety of oral elderberry extract in the treatment of influenza A and B virus infections. J Int Med Res. 32(2):132-40.
  21. Melzer, J. et al. (2006) Systematic review of clinical data with BNO-101 (Sinupret) in the treatment of sinusitis. Forsch Komplementmed. 13(2):78-87.
  22. Subbotina, M.V. et al. (2009) The use of sinupret in the combined treatment of acute otitis media in children. Vestn Otorinolaringol. (2):43-5.