ויטמין K2 – הרבה יותר מבריאות העצם

ויטמיני K הם למעשה שם כולל למספר סוגי ויטמינים מסיסי שומן בעלי תפקידים חשובים בגוף.

מקור השם ויטמין K הוא במילה הגרמנית "Koagulation" שמשמעותה – היכולת של הגוף ליצור מין "פקק" (ברפואה: קריש דם) בתהליך מורכב שמטרתו היא בעצם למנוע דימום מפצע וסכנה לגוף.

אחד מאותם ויטמיני K, הנקרא ויטמין K2 נחקר רבות בשל תפקידו החשוב בבריאות העצם. ובעשורים האחרונים, אנו למדים שיש בו עוד תועלות רבות וחשובות – מניעת הסתיידות עורקים, חלק מהטיפול בדלקות מפרקים ואפילו כחלק מהטיפול במחלת הסרטן.

מקור השם ויטמין K  הוא במילה הגרמנית "Koagulation" שמשמעותה – היכולת של הגוף ליצור מין "פקק" (ברפואה: קריש דם) המורכב מתאים מיוחדים בשם טסיות וכך בעצם למנוע דימום מפצע.

טבלה המפרטת את הסוג של ויטמין K, פעילותו בגוף האדם ומקורות (1):

סוג של ויטמין K

פעילות בגוף האדם

מקורות

ויטמין K1

משתתף בתהליכי קרישה.

תזונה – חסה, תרד, כרוב ירוק, ברוקולי, כרוב ניצנים, מנגולד (סלק עלים), קייל, אספרגוס, עולש, כרוב, מלפפון, ענבים אדומים וירוקים, שזיפים, שעועית, סויה, שמן סויה ויוגורט.

ויטמין K2

קיימים שני סוגים:

·         menaquinone-4 או MK-4

·         menaquinone-7 או MK-7

ההבדל בין הסוגים הוא הזמן שהם נמצאים בגוף לפני פינוי. MK-7  נמצא יותר זמן, ולכן תרכובת זו נמכרת כתוסף תזונה.

חיוני בתהליך העברת הסידן לעצמות, שיפור צפיפות העצם ומניעת הצטברות של סידן בדפנות כלי הדם.

תזונה – נטו (פולי סויה מותססים), גבינות רכות וקשות, חלמון ביצה, חמאה, מוצרי עוף (כתלות בתזונת החיה).

נמכר גם כתוסף תזונה.

* טבעונים מסוגלים ליצור אותו גם על ידי ויטמין K1 בתנאים מיוחדים – פירוט בהמשך.

 

סוג נוסף של ויטמין K בשם ויטמין K3 או menadione, הוא חומר סינטטי אסור לשימוש בארה"ב בשל השפעתו הרעילה על הגוף.

חשוב לציין שעל פי הספרות הרפואית ניתן ליצור גם ויטמין K2 בכמות קטנה על ידי חיידקי המעיים. אך לדעתי בעידן בו חדשות לבקרים אנחנו לומדים על בעיות בריאותיות הקשורות להפרעות בהרכב חיידקי המעיים שלנו בעקבות תזונה, תרופות, זיהומים ועוד, הסיכוי שניתן לקבל את הכמות הדרושה ממקור זה בלבד הוא לא סביר…

 

חסר בויטמין K

מלבד מתן ויטמין K לתינוקות שרק נולדו בשל הסיכון למצב מסכן חיים שנקרא "מחלה דימומית של היילוד" , חסר בשאר האוכלוסייה הבוגרת והבריאה נחשב כתופעה נדירה.

המינון המומלץ לויטמין K הינו 90מק"ג ליום בנשים, ו 120מק"ג ליום בגברים, שניתן לקבל ממקורות תזונתיים כפי שמפורט בטבלה.

חסר עלול להיגרם במצבים כגון:

  • הפרעות ספיגה במעי, אם בשל תרופות, מחלת מעי דלקתית או שימוש בשמן פרפין.
  • הסרת החלק במעי האחראי על ספיגת הויטמין לדם.
  • דיאטה דלת שומן או דלה במזונות המכילים את הויטמין.
  • שימוש בתרופות מסוימות, המפורסמת ביותר הינה "קומדין".

 

ויטמין K ואוסטאופורוזיס

אין ספק שעבורי, ההבנה שנטילת תוספי סידן, איכותיים כל שיהיו, ללא תוספת של ויטמין K2 עלולה לגרום להסתיידות עורקים – הייתה מטלטלת! כלומר, במקום שסידן יגיע לעצמות הוא שוקע בכלי הדם.

במחקר אחד נמצא כי הסיכון לסבול לפחות משבר אחד בעצמות במהלך החיים, פוחת ב 25% רק מהרגל יומי פשוט של נטילת ויטמין D במינון של 800יחבל (עשירית מהמינון האמיתי שצריך לצרוך ביום), ויטמין K2 במינון של 45מק"ג וסידן במינון של 1200מג (2).

יתרה מזאת, בסקירת מחקרים שפורסמה ב 2006 בעיתון הרשמי של איגוד הרופאים האמריקאי נמצא כי מתן ויטמין K2 עשוי להפחית את הסיכון לשברים בחוליות ב 60% ושברים בירך ב 77% (3).

ובמחקר אקראי, כפול סמיות שנמשך 3 שנים, עקבו אחר נשים לאחר תקופת הפוריות. נראה שתוספת ויטמין K2 במינון של 180מק"ג ביום, שיפרה את צפיפות העצמות בעמוד השדרה המותני וצוואר הירך (4) – איזורים המועדים לפגיעה וסכנת חיים בקבוצת גיל זו.

מנגנון הפעילות בו ויטמין K2 משפר את צפיפות העצם הוא דיי פשוט, וחשוב במעלה!

תפקידו העיקרי של ויטמין K בגוף הוא הפעלה של חלבונים בתהליכים מסוימים. אחד מהם, נקרא אוסטאוקלצין. חלבון זה נמצא במח העצם, והוא מופרש לזרם הדם מהתאים האחראיים על בניית העצמות (אוסטאובלסטים). התפקיד של אוסטאוקלצין הוא "ללכוד" סידן מזרם הדם ולהעביר אותו לעצמות לצורך בנייתם.

כדי שאוסטאוקלצין יעשה את עבודתו, הוא חייב לעבור "הפעלה", שזה בפועל מצב בו ויטמין K2 מעביר לו מספר מולקולות שאליהם סידן יוכל להתחבר (5).

עד כאן, "עסקים כרגיל".

אם אדם מקפיד על צריכת סידן ממזונות שונים, וברוב המקרים מזונות אלו גם יכילו מקורות לויטמין K אז אין באמת סיבה לדאגה. אך אם מלבד תזונה, אדם נוטל גם תוספי סידן במינונים גבוהים, ללא ויטמין K2 קיים סיכון אמיתי להתפתחות של הסתיידות כלי הדם.

וזה חשוב!

ניתן לראות בטבלת המקורות לויטמין K1 ו- K2 שמלבד נטו (פולי סויה מותססים), אין עוד מקורות לויטמין  K2מעולם הצומח.

אז מה ההמלצות שלי למי שבחר בתזונה צמחית מלאה (טבעונות)?

בשנת 2002 פורסם בעיתון The American Journal of Clinical Nutrition מחקר שענה על השאלה. חוקרים באוניברסיטת ויסקונסין, רצו לבדוק האם גם ויטמין K1 שידוע כמפעיל חלבונים בתהליכי קרישה, יכול גם להפעיל את החלבון אוסטאוקלצין, החיוני לבריאות העצם בדומה לויטמין K2.

במחקר השתתפו 10 גברים ונשים בריאים, בגילאי 19-36. הם חולקו ל 3 קבוצות, וכל קבוצה התבקשה ליטול תוסף ויטמין K1 במינון שונה – 500מקג, 1מג ו- 2מג, במשך שלושה שבועות.

במהלך המחקר, בדקו בדם של המשתתפים את הרמה של חלבון האוסטאוקלצין שאינו מופעל.

במחקרים קודמים, ראו שמתן ויטמין  K1במינון של 500מקג אינו משפיע כלל על בריאות העצם, אך הפעם, החוקרים למדו שהמינון הוא זה קובע!

מסתבר שכאשר הגוף מקבל ויטמין K1 ממקור צמחי, הוא מפעיל סדר עדיפויות – קודם כל הויטמין יועבר לכבד, שם הוא יפעיל לפי צורך חלבונים הקשורים בתהליכי קרישה, ורק במצב של רוויה, ויטמין K1 יוכל לשמש לצורך הפעלת אוסטאוקלצין. רוויה מושגת בצריכה של מעל ל 1מג ויטמין K1 (6).

החדשות הטובות הן שקל לקבל כמות זאת ממזונות מהצומח. לדוגמא, מכוס אחת של עלי קייל ו עלי תרד מבושלים ניתן לקבל מ"ג של ויטמין K1.

 

ויטמין K ומחלות לב וכלי דם

המחקר המשמעותי ביותר שנעשה בעשורים האחרונים בנושא הקשר בין ויטמין K למחלות לב נעשה בעיר הנמל רוטרדם שבהולנד. במחקר זה, שגם שמו "מחקר רוטרדם" עקבו במשך קרוב לעשור אחרי אלפי משתתפים באחד הפרברים של העיר. מטרת החוקרים הייתה למצוא גורמים שונים המשפיעים על הסיכון לפתח מחלות לב, מחלות נוירולוגיות ועוד בעיות בריאות נפוצות.

החוקרים בדקו בעזרת יומני אכילה האם צריכת ויטמין K1 ו- K2 ממקורות תזונתיים משפיעה על הסיכון לפתח מחלת לב כלילית. מניתוח הנתונים של 4807 משתתפים ללא היסטוריה של אוטם בשריר הלב, לאחר 7 שנים של מעקב, נמצא שאלו צרכו יותר ויטמין K2 היו בסיכון נמוך יותר לפתח מחלת לב כלילית, הסתיידות עורקים חמורה ואף נצפתה הפחתת סיכון לתמותה מכל סיבה (all cause mortality – נתון המתאר את מספר מקרי המוות השנתיים בקבוצת גיל מסוימת מכל סיבה שהיא) (7).

 

ויטמין K ודלקות מפרקים

מספר מחקרים בעשור האחרון בחנו את הקשר בין צריכת ויטמין K למניעת הסתיידות ברקמות רכות.

באחד המחקרים, נערכה השוואה בין אלו הנמצאים בחסר קל של ויטמין K לבין אלו עם צריכה מספקת, ונמצא שבמצבי חסר קיים סיכון מוגבר יותר לפתח דלקת ניוונית במפרק הברך (8).

בדלקות מפרקים ראומטיות נצפתה אפילו השפעה נוגדת דלקת וירידה ברמת החלבון CRP (חלבון המופק בתגובה לתהליכים דלקתיים) (9).

 

ויטמין K וסוכרת

מלבד השפעתו המשמעותית על בריאות העצם ומניעת הסתיידות כלי דם ורקמות רכות, לויטמין K יש גם השפעה על איזון יצור האינסולין בלבלב.

בסקירת מחקרים שפורסמה ב 2016 בעיתון הרפואי journal of nutrition סיכמו החוקרים את העדויות בספרות הרפואית בנושא. נראה שויטמין K משפר את רגישות התאים בגוף לאינסולין ועשוי לשמש כטיפול תומך בחולים בקבוצת סיכון כדי להפחית את הסיכון לפתח סוכרת (10).

 

אסור בשום אופן לשלב נטילה של תוסף ויטמין K2 עם התרופה "קומדין" (Warfarin).

 

שורה תחתונה:

דגש על צריכת ויטמין K במזון או נטילה של תוסף תזונה היא חובה כחלק מאסטרטגיה למניעה וטיפול באוסטאופורוזיס, ויתרה מזאת למניעת מחלות לב, מצבי דלקת ואף סוכרת.

 

מקורות:

  1. Gerry Kurt Schwalfenberg, “Vitamins K1 and K2: The Emerging Group of Vitamins Required for Human Health,” Journal of Nutrition and Metabolism, vol. 2017, Article ID 6254836, 6 pages, 2017.
  2. Gajic-Veljanoski O, Bayoumi AM, Tomlinson G, Khan K, Cheung AM. Vitamin K supplementation for the primary prevention of osteoporotic fractures: is it cost-effective and is future research warranted?. Osteoporos Int. 2012 Nov;23(11):2681-92.
  3. Cockayne, J. Adamson, and S. Lanham-New, “Vitamin K and the prevention of fractures: systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials,” Archives of Internal Medicine, vol. 166, no. 12, pp. 1256–1261, 2006.
  4. Knapen MH, Drummen NE, Smit E, Vermeer C, Theuwissen E. Three-year low-dose menaquinone-7 supplementation helps decrease bone loss in healthy postmenopausal women. Osteoporos Int. 2013 Sep;24(9):2499-507.
  5. Maresz K. Proper Calcium Use: Vitamin K2 as a Promoter of Bone and Cardiovascular Health. Integr Med (Encinitas). 2015;14(1):34–39.
  6. Binkley NC, Krueger DC, Kawahara TN, Engelke JA, Chappell RJ, Suttie JW. A high phylloquinone intake is required to achieve maximal osteocalcin gamma-carboxylation. Am J Clin Nutr. 2002 Nov;76(5):1055-60.
  7. Geleijnse JM, Vermeer C, Grobbee DE, Schurgers LJ, Knapen MH, van der Meer IM, Hofman A, Witteman JC. Dietary intake of menaquinone is associated with a reduced risk of coronary heart disease: the Rotterdam Study. J Nutr. 2004 Nov;134(11):3100-5.
  8. Misra, S. L. Booth, I. Tolstykh et al., “Vitamin K deficiency is associated with incident knee osteoarthritis,” American Journal of Medicine, vol. 126, no. 3, pp. 243–248, 2013.
  9. Ebina K, Shi K, Hirao M, Kaneshiro S, Morimoto T, Koizumi K, Yoshikawa H, Hashimoto J. Vitamin K2 administration is associated with decreased disease activity in patients with rheumatoid arthritis. Mod Rheumatol. 2013 Sep;23(5):1001-7.
  10. Manna P, Kalita J. Beneficial role of vitamin K supplementation on insulin sensitivity, glucose metabolism, and the reduced risk of type 2 diabetes: A review. Nutrition. 2016 Jul-Aug;32(7-8):732-9.