בסוף חודש ינואר 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO) על מצב חירום בינלאומי בעקבות מגיפה של הגרסה החדשה של וירוס הקורונה שקיבלה את השם SARS-CoV-2.

מלבד צעדי המנע הידועים בזמן פריצת מגיפה, הכוללים בעיקר הקפדה על שטיפת ידיים והימנעות ממגע עם אנשים שקיים חשד שהם נדבקו, גם תזונה נבונה יכולה לשפר את עמידות הגוף לוירוס והתמודדות יעילה יותר במידת הצורך.

משפחת נגיפי הקורונה מוכרת לנו וידועה לרוב כגורם לזיהומים קלים במערכת הנשימה בבעלי חיים ובני אדם. אך נכון לכתיבת שורות אלו, הוירוס הגורם למחלת ריאות שקיבלה את השם המקוצר באנגלית Covid-19 היא גרסה חדשה ואלימה יותר של הוירוס (1).

מדובר בוירוס המתפשט בין אדם לאדם באמצעות מגע ישיר עם הפרשה של טיפות רוק או נזלת.

לאחר הידבקות בוירוס, התסמינים עלולים להראות לאחר מספר ימים, וחומרתם ברוב המקרים תהיה קלה. המחלה מזכירה את השפעת המוכרת, הכוללת עליית חום, שיעול, תשישות, כאבי שרירים ואובדן תיאבון (2).

מבחינת הסיכון לתמותה, בדומה לשפעת גם במקרה של וירוס הקורונה החדש, קבוצת הסיכון העיקרית הם הקשישים, ובמיוחד אלו הסובלים ממחלות רקע כגון סוכרת לא מאוזנת ומחלות לב, וכן מעשנים ואנשים מדוכאי חיסון.

איך וירוס הקורונה משפיע על הגוף?

המשמעות של צירוף האותיות "SARS" בשם הוירוס SARS-CoV-2 משמעו “Sudden Acute Respiratory Syndrome” (תסמונת נשימתית חריפה חמורה) וזאת מפני שהזיהום עלול לגרום להופעה פתאומית של הפסקת היכולת לנשום.

איך זה קורה (3)?

במהלך ההדבקה, הוירוס מתחבר לתאי האפיתל הנמצאים בריאות.  ברגע שהגוף מזהה פלישה של גורם זר, מערכת החיסון נכנסת לפעולה ומגיבה ברצף תגובות מהירות ועוצמתיות כדי לסלק את הגורם המאיים. כחלק מהתהליך, תאי מערכת החיסון משחררים מולקולות בשם "ציטוקינים" המשמשות לתקשורת בין תאי מערכת החיסון לשאר תאי הגוף. בדומה לנגיף השפעת, גם במקרה של וירוס הקורונה החדש, התגובה הזו עלולה לצאת מאיזון ולגרום למצב שנקרא "סערת ציטוקינים" (“cytokine storm”) – תגובה חיסונית בלתי נשלטת בעלת פוטנציאל ליצור נזק משמעותי לגוף.

שטף הציטוקינים, המלווה גם בהגברת פעילות של רדיקלים חופשים המופרשים כחלק מהמהלך החיסוני, גורם לפגיעה בקרום בו נעשה למעשה מעבר גזים לתוך ומחוץ לגוף. כתגובה נוצרת בזירת האירוע דלקת בלתי נשלטת על מנת לתקן את הרקמה הפגועה.

כתוצאה מהתגובה הסוערת, נפגעת יכולת הגוף לספק חמצן לכלל תאי הגוף, ובמקרים מסוימים, חוסר החמצן הקשה (hypoxemia) עלול לגרום למצבים שמסתיימים במוות.

דגשים תזונתיים לשיפור תפקוד מערכת החיסון

אנו נוטים להתייחס למערכת החיסון כמובנת מאליה, עד שבאמת צריכים אותה. אנחנו תמיד רוצים לדאוג לספק למערכת החיסון מרכיבים חיוניים לתפקוד מיטבי, אפילו שמרגישים בריאים לחלוטין.

ויטמין C ומערכת החיסון

לויטמין C שנקרא גם חומצה אסקורבית יש תפקיד חשוב כנוגד חמצון הפועל לאיזון מערכת החיסון. בפרסום מ 2018 של Christoph Nabzdyk ו- Edward Bittner מבית הספר לרפואה בהארוורד (4) ציינו החוקרים מספר מנגנונים בהם מתן עירוי ויטמין C לחולים המגיעים לחדרי המיון במצב אנוש שיפר את תפקוד מערכות הגוף שלהם.

ויטמין C משפיע על מערכת החיסון במספר מנגנונים:

  • במהלך זיהום, תאי הדם הלבנים מפרישים בעצמם רעלים (רדיקלים חופשים כגון superoxide ועוד) כדי לקטול את המזהמים. כתוצאה מפעולה זו הם גורמים נזק גם לעצמם. במצב כזה תאי הדם הלבנים ישתמשו בויטמין C שהם אוגרים כנוגד חמצון מפני הרעלים שהם עצמם הפרישו (5).
  • תאי דם לבנים משחררים חומר בשם אינטרפרון שהוא חומר בעל פעילות אנטי ויראלית. ויטמיןC נמצא כמגביר את פעילות האינטרפרון במחקר מעבדה (6).

מקורות תזונתיים לויטמין C: פלפלים, פירות הדר, כרוב, כרובית, ברוקולי, תרד, תות שדה, בננה, תפוח אדמה, קיווי, דובדבנים, עגבניות ועוד.

ויטמין C מתחמצן בקלות ומרגע הקטיפה של ברוקולי עד לרכישה בסופרמאקרט, קשה לדעת כמה נשאר. יתרה מזאת, חלק גדול ממנו נהרס בישול – בישול של ברוקולי בטמפ' רתיחה במשך 5 דקות גורם לאיבוד של 45% עד 65% מהויטמין. האיבוד הוא בחלקו מעבר למים ובחלקו הרס, אז אני ממליץ תמיד להשתמש במים שבושלו בהם ירקות למרק או לציר שניתן לבשל בו אורז מלא.

מזונות שונים מהצומח יספקו כמויות שונות של הויטמין. אם השימוש הינו בפירות וירקות טריים ככל האפשר אז 5 מנות שהם 2 וחצי כוסות של פירות וירקות יספקו בערך 200 מ"ג מהויטמין ביום.

אבץ ומערכת החיסון

אבץ הינו מינרל חשוב הקשור בהפעלה של יותר מ 300 אנזימים בגוף שנחוצים לתהליכים ביולוגיים שונים.

מחקרים מלמדים כי קשישים נמצאים בסיכון גבוה למחסור באבץ, וגורם זה עלול להיות קשור בתפקוד חיסוני לקוי התורם לעלייה בתחלואה ותמותה כתוצאה מזיהומים בקבוצה זו.

שיפור רמת מאגרי האבץ על ידי תוסף תזונה עשויה לתרום במצב זה, במיוחד לאלו עם עם רמות אבץ נמוכות. יחד עם זאת, חשוב לציין כי גם מחסור באבץ וגם עודף אבץ יכולים לגרום לנזק.

ההמלצה שלי היא להעדיף צריכת אבץ ממזון או להעזר במטפל מוסמך לניהול השימוש בתוספי תזונה.

אבץ משפיע באופן ישיר על מערכת החיסון במספר מנגנונים:

  • שמירה על תפקוד האברים הפועלים יחד במערכת החיסון (התמיינות תאי חיסון בבלוטת התימוס, איזון הפעילות התאית, ההומורלית ועוד) (7).
  • התפתחות ופעילות תקינה של תאים השייכים למע' החיסון המולדת כגון: נויטרופילים, מקרופאגים ותאי הרג טבעיים ותאים השייכים למע' הנרכשת כגון הלימפוציטים (8).

מקורות תזונתיים לאבץ: נבטי חיטה, אגוזים וזרעים (זרעי דלעת, זרעי חמנייה, קשיו, שקדים) טחינה, קטניות (חומוס, עדשים, שעועית), שמרי בירה, שיבולת שועל, דוחן, קינואה, ביצים, יוגורט ועוד.

גלוקנים ומערכת החיסון

גלוקנים הם למעשה סיבים תזונתיים מסיסים הבנויים משרשראות סוכרים, והם נמצאים בכמות גבוהה בכל סוגי פטריות המרפא המוכרות ואחראים על השפעתם הרפואית.

תאי מערכת החיסון העיקריים המעורבים בתגובה החיסונית נקראים תאי דם לבנים, או לויקוציטים. מהם קיימים שני סוגים בסיסיים – מקרופאגים, ש "אוכלים" תאים לא תקינים וחומרים זרים, ולימפוציטים, שתוקפים מזהמים ומפעילים תאים נוספים בתגובה החיסונית. אחד מסוגי הלימפוציטים נקראים "תאי הרג טבעי" או Cell Natural Killer. תפקידם של תאי לימפוציטים מסוג זה חשוב במיוחד – והוא חיסול תאי גוף שנדבקו בוירוסים! (9).

שני סוגי תאי חיסון אלו פועלים בהרמוניה, מאחר ואחד מתפקידי המקרופאגים אחרי התקלות בוירוס הוא לגרות תאי הרג טבעי להגיע ל "זירת האירוע" ולתקוף אותו!

מקורות תזונתיים לגלוקנים: פטריות שיטאקי, דגנים מלאים, שמרי בירה ואצות ים.

את פטריית השיטאקי אני ממליץ להעביר חימום, בבישול או הקפצה, ומספיקה פטרייה אחת בלבד (במשקל ממוצע של 5 גרם) כדי לתרום לגוף מספיק גלוקנים.

את שמרי הבירה אני ממליץ לפזר על סלט מירקות צבעוניים או לשלב עם ממרח טחינה מלאה בכריך מלחם דגנים מלאים.

דגנים כגון שיבולת שועל או שעורה, מומלץ לצרוך כדייסה חמה, חלק ממרק עשיר או תבשיל חורפי.

 

מקורות:

  1. Lai CC, Shih TP, Ko WC, Tang HJ, Hsueh PR. Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2 (SARS-CoV-2) and coronavirus disease-2019 (COVID-19): The epidemic and the challenges. Int J Antimicrob Agents. 2020 Feb 17;:105924.
  2. Jernigan DB. Update: Public Health Response to the Coronavirus Disease 2019 Outbreak — United States, February 24, 2020. MMWR Morb Mortal Wkly Rep 2020;69:216–219.
  3. Richard Z Cheng, MD, PhD; Hanping Shi, MD, PhD; Atsuo Yanagisawa, MD, PhD; Thomas Levy, MD, JD; Andrew Saul, PhD. Early Large Dose Intravenous Vitamin C is the Treatment of Choice for 2019-nCov Pneumonia. Orthomolecular Medicine News Service, Feb 16, 2020
  4. Nabzdyk CS, Bittner EA. Vitamin C in the critically ill – indications and controversies. World J Crit Care Med. 2018;7(5):52–61.
  5. Alberts, B. (1994) Differentiated cells and the maintenance of tissues. Molecular Biology of the Cell. 3rd ed. New York: Garland Publishing.
  6. Kim Y, Kim H, Bae S, et al. Vitamin C Is an Essential Factor on the Anti-viral Immune Responses through the Production of Interferon-α/β at the Initial Stage of Influenza A Virus (H3N2) Infection. Immune Netw. 2013;13(2):70–74.
  7. Baum MK, Shor-Posner G, Campa A. Zinc status in human immunodeficiency virus infection. J Nutr. 2000 May;130(5S Suppl):1421S-3S.
  8. Prasad AS. Zinc: role in immunity, oxidative stress and chronic inflammation. Curr Opin Clin Nutr Metab Care. 2009 Nov;12(6):646-52.
  9. Akramiene D, Kondrotas A, Didziapetriene J, Kevelaitis E. Effects of beta-glucans on the immune system. Medicina (Kaunas). 2007;43(8):597-606.