תסמונת קְדַם-וִסתית (Premenstrual Syndrome – PMS) היא אוסף תסמינים גופניים, התנהגותיים ורגשיים הקשורים בתהליך קבלת הווסת בגוף האישה.

בספרות הרפואית, מתועדים מעל ל 150 תסמינים שעלולים להראות בתסמונת קדם וסתית. מקובל לחלק את השכיחים בניהם לאלו הקשורים בגוף ואלו הקשורים בהתנהגות ורגשות.

איך הנטורופתיה יכולה לעזור?

בהיבט הגופני, נשים רבות מדווחת על עלייה במשקל (הצטברות נוזלים), רגישות או נפיחות בשדיים, כאב גב, כאבי ראש, כאבי שרירים ומפרקים, אקנה, הפרעות עיכול ועוד.

בהיבט ההתנהגותי והרגשי, נשים רבות מדווחת על תחושת חרדה, מתח, תוקפנות, מצבי רוח משתנים ועוד.

בכל מקרה, המאפיין המובהק של התסמונת הוא הופעה של התסמינים בשלב הלוטאלי המתרחש 7-14 ימים לפני קבלת הוסת.

למרות שהתסמונת מוכרת כתופעה רפואית מזה שנים רבות, אין בהירות מלאה לגבי הגורמים לה. סביר להניח שמדובר בתגובה לחוסר איזון בין פעילות הורמונים שונים ומערכות שונות בגוף האישה.

קבוצות התסמונת השונות

בתחילת שנות השמונים, רופא נשים בשם Guy Abraham פיתח שיטת סיווג נוספת, על פיה מגוון התסמינים המופיעים לפני קבלת הוסת מחולקים לארבע קבוצות שונות (1):

PMS-A (חרדה) – משוער כי ביטוי זה של תסמונת קדם וסתית קשור לעודף אסטרוגן ומחסור בפרוגסטרון. במצב זה נשים מדווחות על נטייה לחווית עצב וחרדה.

PMS-C (כמיהה לפחמימות) – אין בהירות מלאה לגבי המנגנון במקרה זה, אך המאפיין העקרי של תסמונת קדם וסתית מסוג זה הוא תיאבון מוגבר למזונות מעובדים עתירי גלוקוז.

PMS-D (דיכאון) – ביטוי זה של תסמונת קדם וסתית נובע מהקשר בין רמות נמוכות של אסטרוגן לרמות נמוכות של מוליכים עצביים כגון סרוטונין הקשור במצב הרוח.

PMS-H (אגירת נוזלים) – ביטוי זה של תסמונת קדם וסתית מתאפיין בפעילות מוגברת של ההורמון אלדוסטרון האחראי על משק הנוזלים בגוף. משוער כי הסיבה לכך היא צריכה מוגזמת של מלח, סטרס או מחסור במגנזיום. במצב זה נשים מדווחת על עלייה במשקל, תחושת רגישות בשדיים, נפיחות בכפות הידיים והרגליים ונפיחות בטנית.

מערכות היחסים המורכבות שקיימות בין ההורמונים בגוף עשויות להסביר מדוע נשים מסוימות סובלות יותר מאחרות.

הספרות הרפואית גדושה במחקרי תצפית שנערכו כדי להסביר את התסמונת אך ללא מסקנות ברורות. מלבד התאוריות הקשורות במצבי חוסר האיזון בין הורומנים שונים, גם חסרים תזונתיים נצפו בנשים רבות הסובלות מהתסמונת. השכיחים בינהם הם חסרים בויטמינים מקבוצת B, ויטמין A, ויטמין E, מגנזיום, אבץ וחומצות שומן חיוניות.

גם גורמים התנהגותיים וסביבתיים מסוימים תורמים את חלקם למהלך וחומרת המצב, ומחייבים התייחסות במהלך הטיפול אך אתייחס במאמר זה למרכיב התזונתי.

 

פעילות גופנית

הרעיון שפעילות גופנית מסוגלת לשמש כטיפול בתחלואה אינו מוערך כראוי בעולם הרפואה.

מספר מחקרים שנערכו כדי להעריך את השפעת פעילות אירובית על חומרת התסמונת הקדם וסתית, הראו בבירור שנשים פעילות סובלות פחות מאלו שחיות אורח חיים יושבני.

נראה כי התדירות ולא העוצמה של הפעילות הגופנית מפחיתה תסמינים הקשורים בהיבט ההתנהגותי והרגשי, ואת הסימפטומים הגופניים המופיעים בתקופת הווסת (2).

החוקרים סבורים כי יכולת ההשפעה של פעילות גופנית על תסמיני PMS קשורה באיזון רמות האסטרוגן והעלאת רמות אנדורפינים  (3).

בנוסף לתועלת שהוכחה לפעילות גופנית אירובית, מתצפיות קליניות שלי אני משער שגם תרגול יוגה וטאי צ'י יכולים להיות יעילים להקלה על התסמינים אם הם מבוצעים באופן תדיר.

 

הטיפול התזונתי בתסמונת קדם וסתית

באחד המחקרים הראשונים של Guy Abraham  Dr.נערכה השוואה בעזרת מדגמי תזונה בין קבוצת נשים הסובלות מ PMS לקבוצה בעלת מאפיינים דומים אך ללא אבחנה של תסמונת קדם וסתית. קבוצת החוקרים מצאה שהנשים הסובלות מ PMS אוכלות:

  • 62% יותר פחמימות ריקות.
  • 275% יותר סוכר ממזון מעובד.
  • 79% יותר מוצרי חלב.
  • 78% יותר נתרן.
  • 53% פחות ברזל.
  • 77% פחות מנגן.
  • 52% פחות אבץ.

מניסיוני, איכות ההזנה הירודה שנצפתה בחולות תסמונת קדם וסתית בתחילת שנות השמונים עדיין נראת כיום, קרוב לארבעה עשורים לאחר מכן.

משוער כי תכולת הנתרן במוצרי החלב פוגעת בספיגת מגנזיום וגם צריכת גלוקוז גבוהה גורמת לסילוק מוגבר של מגנזיום בשתן. בנוסף, צריכת פחמימות ריקות ומזון מעובד עתיר שומן רווי גורמות לתנגודת לאינסולין, המשפיעה בתורה על הפעילות של ההורמון אסטרוגן (4).

מלבד החסרים התזונתיים, ידוע כי תזונה עשירה בסיבים תזונתיים וענייה בשומנים עשויה להביא לאיזון הורמונלי בגופן של נשים הסובלות מתסמונת קדם וסתית.

הסיבה לכך היא האופן בו עודפי אסטרוגן מסולקים מהגוף.

כחלק מתהליך שמירת האיזון על רמות ההורמונים בגוף, הכבד אחראי על סילוק האסטרוגן. בתהליך הרחקת עודפי ההורמון מהגוף, אסטרוגן עובר צימוד לחומר נוסף, עובר למעי הדק ומשם מסולק מהגוף באמצעות הצואה. אך, במצב בו קיים שגשוג יתר של חיידקי מעיים שליליים, אסטרוגן יכול לחזור לצורתו המקורית ולהיספג חזרה לגוף.

מספר מחקרים הראו כי הפחתת השומן בתפריט (פחות מ 20% מהקלוריות) והגברת כמות הסיבים התזונתיים ממזון צמחי מלא במשך 3 חודשים בלבד הביאו לאיזון רמות אסטרוגן (5).

מה אפשר לעשות היום?

בהנחה התסמונת נובעת מחוסר איזון בין הורמוני המין הנשיים, אז תזונה צמחית מלאה, עשירה בדגנים מלאים, קטניות, אגוזים, זרעים ושפע פירות וירקות יכולה לתרום להטבה במצבן של נשים רבות הסובלות מ PMS.

 

תוספי ויטמינים ומינרלים

בניסוי שנערך בארה"ב בשנת 2003 נעשתה השוואה של רמת ויטמינים ומינרלים בין קבוצת נשים הסובלות מ PMS לבין קבוצת נשים בריאה. לאחר ניתוח דגימות דם ושיער, נראה הבדל משמעותי ברמות מינרלים כגון סידן, מגניזום, כרום, נחושת ומנגן בין הקבוצות (6).

ממצאי קבוצת המחקר האמריקאית גרמו לסקרנות בקרב הקהילה המדעית ומחקרים רבים נערכו כדי להעריך את התועלת של תוספי ויטמינים ומינרלים עבור נשים הסובלות מ PMS. בסקירה עדכנית של 28 מחקרים שפורסמה בשנת 2019 סיכמנו החוקרים – רמות נמוכות של סידן וויטמין D קשורות לפגיעה באיכות חייהן של נשים הסובלות מתסמונת קדם וסתית (7).

באחד המחקרים עלתה השערה שקיימים יחסי גומלין בין הורמוני המין הנשיים לבין הורומני "מצב הרוח", והשלמת מינרלים וויטמינים תורמת להגברת ייצור של הורמון "השמחה" המפורסם – סרוטונין (8).

 

תוסף ויטמין B6

ויטמין B6 או בשמו פירידוקסין הוא ויטמין המשמש בלמעלה ממאה תגובות אנזימתיות בגוף, חלקן אחראיות על יצור ועיבוד של הורמונים הקשורים במערכת העצבים. השימוש בויטמין B6 כחלק מהטיפול בהפרעות הבאות לכדי ביטוי בשינויי מצב רוח ידוע מאז שנות השבעיים.

לפי התיאוריה המובילה כיום, תוספת פירידוקסין מקלה על תסמיני PMS באמצעות הגברת יצור הורמונים כגון סרוטונין, דופמין ואדרנלין.

חשוב לציין כי מסקנות המחקרים היא שנכון להגביל את מינון הויטמין בנטילה מתוסף תזונה ל 50 מ"ג ביום ולא לחרוג! הגבלה זאת חשובה במיוחד מאחר והכבד לא יכול לעבד יותר ממינון של 50 מ"ג של פירידוקסין ביום (9).

כמו-כן המרת ויטמין B6 לצורתו הפעילה בגוף תלויה בחומרים מזינים אחרים, כמו מגנזיום וויטמני B נוספים.

 

צמח המרפא שיח אברהם

דיוסקורידס, הרופא היווני, תיאר לפני כ 2000 שנים את השימוש הרפואי בפירות הבשלים והיבשים של שיח אברהם. הצמח הנפוץ במדינות אגן הים התיכון צבר פופלאריות רבה בעשורים האחרונים בשל השפעתו על המערכת ההורמונאלית, המתוארת בכתבי רפואה מסורתית ומוכחת במחקרים מדעיים עדכניים.

באחד המחקרים (10) קבוצה של 170 נשים הסובלות מתסמונת קדם וסתית חולקו באקראיות לקבוצת מחקר וקבוצת פלסיבו. 52% מהנשים שנטלו תמצית שיח אברהם במשך 3 חודשים דיווחו על הפחתה בתחושת עצבנות, כאבי ראש ותחושת גודש בשדיים לעומת 24% בקבוצת הביקורת.

משוער שיעילות הצמח קשורה לחומרים פעילים הנקשרים לקולטני האופיואיד (opioid receptors), מאחר וידוע כי הפעלת קולטנים אלו גורמת לשיפור מצב הרוח והפחתת כאב (11).

 

מקורות:

  1. Abraham GE. Nutritional factors in the etiology of the premenstrual tension syndromes. J Reprod Med. 1983 Jul;28(7):446-64.
  2. Johnson WG, Carr-Nangle RE, Bergeron KC. Macronutrient intake, eating habits, and exercise as moderators of menstrual distress in healthy women. Psychosom Med. 1995 Jul-Aug;57(4):324-30.
  3. Gannon L. The potential role of exercise in the alleviation of menstrual disorders and menopausal symptoms: a theoretical synthesis of recent research. Women Health. 1988;14(2):105-27.
  4. Yudkin J, Eisa O. Dietary sucrose and oestradiol concentration in young men. Ann Nutr Metab. 1988;32(2):53-5.
  5. Rose DP. Diet, hormones, and cancer. Annu Rev Public Health. 1993;14:1-17.
  6. Shamberger RJ. Calcium, magnesium, and other elements in the red blood cells and hair of normals and patients with premenstrual syndrome. Biol Trace Elem Res. 2003 Aug;94(2):123-9.
  7. Abdi F, Ozgoli G, Rahnemaie FS. A systematic review of the role of vitamin D and calcium in premenstrual syndrome. Obstet Gynecol Sci. 2019;62(2):73–86.
  8. Masoumi SZ, Ataollahi M, Oshvandi K. Effect of Combined Use of Calcium and Vitamin B6 on Premenstrual Syndrome Symptoms: a Randomized Clinical Trial. J Caring Sci. 2016;5(1):67–73. Published 2016 Mar 1.
  9. Wyatt KM, Dimmock PW, Jones PW, Shaughn O'Brien PM. Efficacy of vitamin B-6 in the treatment of premenstrual syndrome: systematic review. BMJ. 1999;318(7195):1375–1381.
  10. Schellenberg R. Treatment for the premenstrual syndrome with agnus castus fruit extract: prospective, randomised, placebo controlled study. BMJ. 2001;322(7279):134–137.
  11. Webster DE, Lu J, Chen SN, Farnsworth NR, Wang ZJ. Activation of the mu-opiate receptor by Vitex agnus-castus methanol extracts: implication for its use in PMS. J Ethnopharmacol. 2006 Jun 30;106(2):216-21.