האם סוכרת היא מחלה גנטית ? הסיפור על שבט הפימה

האם סוכרת היא מחלה גנטית ?

סוכרת היא קבוצת מחלות שבבסיסן קיימת הפרעה באופן שבו הגוף משתמש בסוכר (גלוקוז) בדם. סוכרת מסוג 2 או בשמה הנוסף "סוכרת מבוגרים" מהווה את רוב מקרי הסוכרת. המאפיין העיקרי של המחלה הוא רמת גלוקוז גבוהה בדם במצב של צום והסיכון לאורך זמן לפתח מחלות כלי-דם ולב, פגיעה בכליות ועוד.

אנחנו יודעים על הקשר בין הגנים שלנו למחלה, אך מחקרים חדשים גם לימדו אותנו שרוב הגורמים למחלה קשורים באורח החיים המודרני והם ניתנים לשינוי ולכן לשליטה במחלה (1).

האם במקרה של סוכרת אפשר לשלוט בגורל ?

המרכיב הגנטי במחלת הסוכרת

כבר בשנות התשעים ידעו על הקשר התורשתי הברור במחלת הסוכרת.

אחד המחקרים המפורסמים בנושא בחן 44 זוגות תאומים זהים שתאום אחד סובל מסוכרת מסוג 2. לאחר 15 שנות מעקב, 76% מהתאומים הלא-סוכרתיים פתחו את המחלה (2).

יחד עם זאת, בעשור האחרון, אנו למדים שאפילו עם נטייה חזקה במיוחד, ניתן למנוע את התפתחות מחלת הסוכרת!

הסיפור של שבט הפימה האינדיאני מאריזונה

על פי נתונים שפורסמו על ידי איגוד הסוכרת האמריקני, חברי שבט הפימה האינדיאני, קבוצה אתנית קטנה שחיה בדרום אריזונה שבארה"ב, הם הקבוצה בעלת אחוז הסובלים מסוכרת מסוג 2 הגבוה ביותר בעולם (3).

נכון לשנת 2006 כ 95% מאוכלוסיית השבט סבלו מעודף משקל והמחלות השונות המתלוות לכך. גבר ממוצע בשבט הפימה שקל כ 100 ק"ג ואישה ממוצעת שקלה כ 90 ק"ג.

אך לא כך תמיד היה עבור האינדיאנים בשמורה בדרום אריזונה. עד המאה ה 19 השבט שגשג מתזונה מסורתית שכללה שעועית, תירס, תפו"א, ירקות ופירות עונתיים ומעט דגי נהר ובשר ציד. כמו רוב ילידי ארה"ב הם היו רזים, פעילים גופנית ובריאים. בעקבות התיישבות האדם הלבן, החלו להידלדל מאגרי המים עד לכדי יובש ותנאי מחייה קשים שנמשכו כמה עשרות שנים.

באמצע המאה העשרים, בעקבות מחאה ציבורית, ממשלת ארה"ב הציעה את עזרתה בצורת מזון מסובסד. הממשלה הציעה לאנשי השבט מזונות המבוססים על חיטה מעובדת, סוכר לבן ושימורים.

מאחר וחברי השבט היו צריכים לרכוש את מצרכי המזון, היה עליהם לעזוב את חיי השבט הפעילים ולהשתלב במודל העבודה התעשייתי האמריקאי (הלא פעיל גופנית) של אותה התקופה. ובזמן קצר יחסית, ללא פעילות גופנית ואם הרבה "ג'אנק פוד" עתיר שומן רווי, מרבית חברי השבט עלו במשקל והפכו חולים (4).

מה שעניין חוקרים רבים ואותי, היא קבוצה מתוך השבט, שנדדה במהלך תקופת הצנע בתחילת המאה העשרים לאזור הררי בניו-מקסיקו. לעומת חברי השבט שנשארו באריזונה, שיעור התחלואה של אלו שהמשיכו בתזונה המסורתית בביתם החדש היה פי חמש פחות! ההבדל במשקל של גברים ונשים בין הקבוצות הוא 30 ק"ג בממוצע. בנוסף, האינדיאנים בניו-מקסיקו חיים ללא חשמל או מים זורמים בבתיהם, לכן הם הולכים מרחקים כדי להביא מים, מכבסים בגדים בנהר ועובדים בחקלאות.

השילוב של פעילות גופנית סדירה ותזונה מסורתית, מבדילים באופן דרמטי בין השבט שחיי בניו-מקסיקו לשבט שנשאר באריזונה מבחינת תחלואה.

על הסיפור העצוב (לדעתי!) של שבט הפימה באריזונה ובניו-מקסיקו נערכו כמה עשרות מחקרים. באחד מהם, הדגישו החוקרים שהנטייה הגנטית לפתח השמנה וסוכרת מסוג 2 קיימת בשתי הקבוצות באותו האופן בדיוק (5). ההסבר אומנם עוסק במדע שנקרא אפיגנטיקה (בלטנית אפי זה מעל – מעל הגנטיקה), אך הרעיון הוא פשוט – בשל התנאים הקשים במדבר, התפתחה נטייה הישרדותית בקרב האינדיאנים להפעיל "גנים של אגירה" ובכל פעם שיש מלאי של קלוריות, אלו יתועלו לרקמת השומן לצורך אגירה לימי מחסור.

האם הגנים הקשורים באגירת שומן יפעלו או יכבו? כפי שמלמד הסיפור – תלוי בעיקר בתזונה ובפעילות גופנית!

בשונה מאנשים שחיו באזורים בהם היה שפע של מזון, ובמקרה שלהם שינוי בתזונה היה גורם לתוספת משקל של כמה קילוגרמים בודדים, האינדיאנים משבט הפימה באריזונה הוסיפו למשקלם הרבה יותר.

ומה לגבי תושבי מדינות אגן הים התיכון ?

תוצאות דומות המדגישות את יעילות הטיפול התזונתי בחולי סוכרת נצפו גם במחקר PREDIMED (PREvención con DIeta MEDiterránea – מניעה בעזרת דיאטה ים תיכונית) המפורסם. מדובר במחקר שנערך במקביל ב 16 מרכזים שונים ברחבי ספרד וכלל מעל ל 7000 משתתפים.

עד כה, פורסמו מעל 200 מחקרים שונים אשר נגזרו מנתוני אותו מחקר רחב היקף. אחד מהם, סיכום של מחקרים שבחנו 3000 משתתפים הסובלים מסוכרת מסוג 2 פורסמה בעיתון הנחשב Annals of Internal Medicine. מתוצאות ניתוח הנתונים עולה כי הדיאטה המסורתית של תושבי מדינות אגן הים תיכון הכוללת בעיקרה דגנים מלאים, חלבון ממקור צמחי ושפע ירקות בדגש על תוספת שמן זית כתית ואגוזים טריים הינה אסטרטגיה מומלצת לטיפול ומניעה של סוכרת מסוג 2 (6).

(למעבר למאמר מורחב שכתבתי בו על ריפוי ומניעת סוכרת מסוג 2 אפשר ללחוץ כאן).

יתרה מזו, נמצא קשר בין הדיאטה המסורתית של תושבי מדינות אגן הים התיכון, העשירה בשומן בלתי רווי (אבוקדו, אגוזים ועוד) ונוגדי חמצון (פירות וירקות) ליכולת לעכב גנים הקשורים בתהליכים טרשתיים ודלקתיים (7).

לסיכום, הגנים שלנו לא מחליטים עבורנו מאיזה מחלה כרונית נסבול, אבל הם גורמים לנטייה, וזו מושפעת באופן ישיר מתזונה ואורח חיים. וכפי שנראה ממחקרים שנערכו על תושבי אגן הים התיכון, מה שנכון לבני שבט הפימה נראה נכון גם לנו.

מקורות


Diabetes Prevention Program (DPP) Research Group. The Diabetes Prevention Program (DPP): description of lifestyle intervention. Diabetes Care. 2002;25(12):2165-2171.
Medici F, Hawa M, Ianari A, Pyke DA, Leslie RD. Concordance rate for type II diabetes mellitus in monozygotic twins: actuarial analysis. Diabetologia. 1999 Feb;42(2):146-50.
Krosnick A. The diabetes and obesity epidemic among the Pima Indians. N J Med. 2000 Aug;97(8):31-7.
Boyce VL, Swinburn BA. The traditional Pima Indian diet. Composition and adaptation for use in a dietary intervention study. Diabetes Care. 1993 Jan;16(1):369-71.
Schulz LO, Bennett PH, Ravussin E, Kidd JR, Kidd KK, Esparza J, Valencia ME. Effects of traditional and western environments on prevalence of type 2 diabetes in Pima Indians in Mexico and the U.S. Diabetes Care. 2006 Aug;29(8):1866-71.
Salas-Salvadó J, Bulló M, Estruch R, Ros E, Covas MI, Ibarrola-Jurado N, Corella D, Arós F, Gómez-Gracia E, Ruiz-Gutiérrez V, Romaguera D, Lapetra J, Lamuela-Raventós RM, Serra-Majem L, Pintó X, Basora J, Muñoz MA, Sorlí JV, Martínez-González MA. Prevention of diabetes with Mediterranean diets: a subgroup analysis of a randomized trial. Ann Intern Med. 2014 Jan 7;160(1):1-10.
Ros E, Martínez-González MA, Estruch R, Salas-Salvadó J, Fitó M, Martínez JA, Corella D. Mediterranean diet and cardiovascular health: Teachings of the PREDIMED study. Adv Nutr. 2014 May 14;5(3):330S-6S.

חיפוש באתר