אני כאן בשבילך!
אשמח לתת לך ייעוץ טלפוני
בחינם
זה הזמן למלא פרטים ונדבר עוד היום!
תפריט
נטורופת מוסמך ומנהל הקליניקה
השפעת הכולסטרול LDL על הסיכון למחלות לב וכלי דם ידוע לציבור הרחב במאה ה-21. אך לא תמיד כך היה…
בסיום מלחמת העולם השנייה הנשיא פרנקלין רוזוולט מת באופן פתאומי משבץ בגיל 63. רוזוולט סבל מיתר לחץ דם ומאי-ספיקת לב, כך טען רופאו, שלא ידע מה לרשום לו פרט למנוחה. מותו הפנה את תשומת לבו של הציבור האמריקני להיעדר הידע באשר לסיבות היסודיות למחלות לב.
הנשיא הבא, הארי טרומן, חתם ב-1948 על חוק הלב הלאומי (National Heart Act) אשר הוביל להקמתו של מכון הלב הלאומי ולעריכת מחקר אורך בתחום מחלות הלב.
מחקר הלב של פרמינגהם הושק בהמשך אותה שנה. החוקרים אספו מידע רב מהנבדקים בעיר פרמינגהם במסצ'וסטס, ועקבו אחריהם לאורך זמן בניסיון לאתר גורמים המנבאים מחלות לב. שם גילו החוקרים שרמות כולסטרול גבוהות והשמנת יתר קשורים למחלות לב וכלי דם, ותזונה נבונה ופעילות גופנית תורמות למניעתן.
לפני מחקר זה חשבו הרופאים שמחלות לב הן בעיות של הזדקנות, ושהן בלתי נמנעות. המושג "גורם סיכון" כלל לא היה קיים. אבל אחרי פרמינגהם היה ברור שמחלות לב וכלי דם נובעות מגורמים שניתן לטפל בהם.
מחקר פרמינגהם הבהיר את הקשר בין אורח החיים למחלות כרוניות, אבל מורשתו האמיתית תהיה – תרופות…
כאשר שינויים באורחות החיים קיבלו פחות דגש…
עודף משקל מהווה גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם ובמיוחד כאשר רמות הכולסטרול LDL והטריגליצרידים בדם גבוהות ורמת הכולסטרול HDL בדם נמוכה.
אנו יודעים שאפילו הפחתה צנועה של 10% במשקל הגוף עשויה להביא לירידה של 15% ברמת הכולסטרול הכללי ול 20% ברמת הטריגליצרידים (1). לגבי הכולסטרול HDL, לעיתים הוא עלול לרדת ברמתו במהלך תהליך הירידה במשקל אך לרוב עולה מעט ומתייצב לאחר האיזון של משקל הגוף החדש.
פעילות גופנית חשובה לציון מאחר ונמצא כי היא תורמת מצד אחד לעלייה של 3% עד 10% ברמת הכולסטרול HDL, ומצד שני לירידה קלה של עד 5% ברמת הכולסטרול LDL וירידה של עד 15% ברמת הטריגליצרידים (2). באופן שאינו מפתיע, התועלת גבוהה יותר כאשר הפעילות הגופנית משולבת עם שינוי תזונתי שתורם לירידה במשקל (3).
עבור תעשיית הדיאטות בארה"ב, שנת 2020 שתיזכר בשל מגיפת נגיף הקורונה החדש, גם תיזכר כשנה שקטעה את שנות השגשוג והצמיחה עם ירידה של 9% בהכנסות לסכום זעום של – 71 ביליון דולר! (4).
המודל העסקי של תעשייה הדיאטות מבוסס על הנחת היסוד – משקל הגוף תלוי בעיקר במאזן האנרגיה.
כלומר, אם הקלוריות הנכנסות גדולות מקלוריות שהוצאו, תתרחש עליה במשקל; לעומת זאת, אם הקלוריות הנכנסות נמוכות מאלו שהוצאו, תתרחש ירידה במשקל. בעוד ואין ספק שיש אמת בדבר, במבחן המציאות מעט מאוד מצליחים להתמיד בעקרונות ההגבלה הקלורית לאורך זמן.
לעומת זאת, הגישה הנטורופתית, אינה מתמקדת בהגבלה קלוריות על ידי ספירת קלוריות, אלה פשוט באמצעות העדפת מזונות בעלי צפיפות קלורית נמוכה (Low Caloric Density) ללא הגבלה בכמות האכילה.
צפיפות קלורית מוגדרת ככמות הקלוריות ליחידת משקל של מזון או משקה. לדוגמא: מים וסיבים תזונתיים, מספקים משקל משמעותי למזון מבלי להוסיף קלוריות! כלומר, מזונות עתירי מים וסיבים תזונתיים כמו פירות וירקות תורמים לשובע במעט קלוריות = צפיפות קלורית נמוכה.
אני מקווה שהצלחתי להסביר את הרעיון. אם כן, הוא עשוי לשנות את חייך!
המחקר הראשון שהדגיש כיצד פירות וירקות יכולים להשפיע על מאזן האנרגיה נערך לפני יותר מ 30 שנים.
בניסוי זה, החוקרים הצליחו לצמצם את צריכת הקלוריות של המשתתפים כמעט בחצי, מ 3,000 קלוריות ביום ל 1,570 – מבלי להפחית בגודל המנות! הם פשוט החליפו מזונות בעלי צפיפות קלורית גבוהה במזונות בעלי צפיפות קלורית נמוכה. במשך 5 ימים, משתתפי קבוצת המחקר אכלו יותר פירות, ירקות, דגנים מלאים ושעועית, לעומת משתתפי קבוצת הבקרה שאכלו ארוחות בעלות צפיפות קלורית גבוהה כמו בשר וקינוחים עתירי סוכר. החוקרים ציינו, שאלו שאכלו פחות קלוריות דיווחו שהם נהנו מהארוחות באותה מידה בדיוק כמו אלו שאכלו הרבה קלוריות (5).
אנסל קיז (Ancel Keys) היה תזונאי, פיזיולוג וביולוג אמריקאי ואחד החוקרים המשפיעים ביותר בתחום המחקר התזונתי במאה ה 20. קיז חי קרוב ל 101 שנים, והיה זה שתבע את המושג "תזונה ים תיכונית".
בשנות ה 50 קיז ניהל מחקרי תצפית על אוכלוסיות שונות בעולם, ועקב אחרי התזונה של יותר מ 12000 אנשים שחיים בארצות בכל רחבי העולם, כולל הנתונים על שיעורי התחלואה והתמותה של אנשים אלו (6).
מחקרו של קיז שהחל בשנות ה 50 החל מתצפית לפיה שיעורי המוות ממחלות לב בתושבי האי כריתים היה מהנמוכים בעולם, ותוחלת החיים שלהם הייתה ארוכה במיוחד לעומת זאת של תושבי ארה"ב.
באותה התקופה, תושבי כריתים אכלו באופן טבעי דיאטה המבוססת ברובה על מזונות בעלי צפיפות קלורית נמוכה כגון דגנים מלאים, קטניות, פירות, ירקות, ומעט מוצרי חלב עזים אורגני, פירות ים, כאשר במקביל אליהם בארהב בשנות ה 50 וה 60, צריכת המזון המעובד נמצאת בשיאה וכוללת המבורגר, עוף, צ'יפס, צמר גפן מתוק ומילקשייק…
קיז חי קרוב ל 101 שנים, והיה זה שתבע את המושג "דיאטה ים תיכונית".
לחומצות השומן הרוויות הנמצאות בכמות גבוהה במוצרי בשר ומוצרי חלב עתירי שומן יש את ההשפעה הגדולה ביותר בתזונה על רמת הכולסטרול הכללי.
דיאטה דלה מאוד בשומן (10% עד 20% קלוריות) תתרום לרוב להפחתה בכולסטרול LDL, בעיקר בגלל הפחתה בצריכת השומן הרווי בתזונה. אך דיאטה דלת שומן לעיתים מתאפיינת בפיצוי קלורי מפחמימות פשוטות (65% עד 75% מהקלוריות) שעלול לגרום לעלייה ברמת הטריגליצרידים וירידה בכולסטרול HDL.
חשוב לציין, שפחמימות מורכבות עתירות בסיבים תזונתיים כגון שיבולת שועל, כוסמין מלא וכדומה אינן גורמת לעלייה ברמת הטריגליצרידים.
השפעה מזיקה וחשובה לציון יש לשומני טראנס. שומנים אלה נמצאים בכמות קטנה (פחות מ 5% מכל כמות השומן) במוצרי בשר וחלב, ובכמות גדולה הרבה יותר במוצרי מזון מעובדים. צריכה מוגברת של שומנים אלה גורמת לעלייה משמעותית ברמת הכולסטרול LDL, לירידה ברמת הכולסטרול HDL ולעלייה בסמני דלקת. בסיכום תוצאות של ארבעה מחקרים תצפיתיים שכללו למעלה מ-140,000 משתתפים, נמצא כי עלייה של צריכת שומני טראנס ב 2% מכלל הצריכה הקלורית, הייתה קשורה בעלייה של 23% בסיכון לתחלואה במחלות לב וכלי דם (7).
דיאטה ים תיכונית המבוססת ברובה על מזונות בעלי צפיפות קלורית נמוכה מציעה את האיזון המושלם. מתווה תזונתי זה כולל שפע דגנים מלאים, קטניות, פירות וירקות, שמן זית כמקור לשומן חד-בלתי רוויי, ומעט דגים, ביצים ומוצרי חלב דלי שומן. בתזונה זו השומן מהווה 30% עד 35% מסך הקלוריות, אך השומן הרווי מהווה כ 8% בלבד מהצריכה הקלורית (8).
למרות שהמגנון אינו ברור לחלוטין, חוקרים משערים כי סיבים תזונתיים "קושרים" אחוז מסוים של כולסטרול המיוצר בכבד ומופרש לצינור מערכת העיכול כחלק מנוזלי המרה, ומרחיקים אותו מהגוף בעזרת הצואה.
לפי הדו"ח האחרון של "התכנית הלאומית לחינוך בנושא כולסטרול" (NCEP) צריכה של 10 עד 25 גרם סיבים ממקורות תזונתיים (שיבולת שועל, שעורה, זרעי פשתן טחונים, פירות וירקות) תביא להפחתה בכולסטרול LDL של עד 10% (9). אם לכך נוספת גם הפחתה נוספת של כולסטרול LDL הנגרמת כתוצאה מירידה במשקל, הגבלת השומן הרווי ודגשים תזונתיים נוספים, אז תוכנית הפעולה מתחילה להתבהר…
אגב, נמצא כי צריכת זרעי פשתן טחונים בכמות של 30 גרם (3 כפות מטבח) מידי יום עשויה לתרום להפחתה של 2% עד 3% ברמת הכולסטרול LDL ללא השפעה שלילית על רמת הטריגליצרידים. חשוב לציין כי שמן פשתן אינו מכיל את הסיבים שהורחקו במהלך הכנתו ולכן אינו יעיל לאיזון רמות הכולסטרול בגוף (10).
ידעת ששיבולת שועל הוא המזון היחיד שקיבל מעמד של תרופה?
ב 1997 ה FDA, במהלך יוצא דופן שלא היה לו תקדים, קבע כי שיבולת שועל יעילה להגנה מפני מחלות לב (אגב, מזה מאה שנים, בארה"ב, על פי חוק אסור לטעון שמזון עשוי לרפא מחלה…).
שיבולת השועל מכילה סוג מאוד מסוים של סיב תזונתי שנקרא "בטא-גלוקן". מחקרים הראו כי אצל אנשים עם רמות כולסטרול גבוהות (מעל 220 מ"ג/ד"ל), צריכת 3 גרם של אותו סיב מיוחד ביום (כמות שנמצאה בקערה אחת של שיבולת שועל) עשויה להוריד את רמות הכולסטרול הכולל עד 20% (שזה שווה ערך לטיפול תרופתי…) (11).
להמרת מקור החלבון בדיאטה ממוצרי עוף או בקר למוצרי סויה מסורתיים (אדממה וטופו) יש השפעה מיטיבה על רמת הכולסטרול הכללי. למעשה, נמצא כי צריכה יומית של 25 גרם חלבון סויה (כוס וחצי פולי סויה מבושלים או 200 גרם טופו) עשויה להפחית את רמת הכולסטרול LDL ב 5% בממוצע (12).
למרות שמנגנון הפעילות אינו ברור לחלוטין, חוקרים משערים כי התועלת של אכילת סויה לאיזון כולסטרול קשורה בהפחתת ספיגת הכולסטרול המיוצר בכיס מרה חזרה לזרם הדם והגברת סילוקו מהגוף.
ההמלצה הינה לצורך מוצרי סויה מסורתיים כמו אדממה וטופו ולא אבקות חלבון סויה מבודד או חלבון סויה מיובש.
פיטוסטרולים (phytosterols) הם חומרים המופיעים באופן טבעי במזונות צמחיים שונים ויש להם מבנה דומה לזה של כולסטרול.
למעשה, הסטרולים הצמחיים דומים מבחינה כימית לכולסטרול, פרט לתוספת של שרשרת פחמנית בנקודה של פחמן המצוי במקום ה 24 במולקולה. ההבדל היחיד הזה, מאפשר להם להתחרות עם הכולסטרול הנצרך במזון (בעיקר ממוצרי חלב, בשר וביצים) או זה המיוצר בגוף ומופרש למעי כחלק מנוזלי המרה.
פיטוסטרולים נמצאים בכמות גבוהה בשמנים צמחיים (תירס, זרעי ענבים, סויה וחמניות), אגוזים, זרעים ודגנים מלאים. יחד עם זאת, נמצא כי הכמות שניתן לקבל ממזון בלבד אינה מספיקה כדי להביא לירידה ברמת הכולסטרול הכללי ולכן יש צורך במקרה זה להעזר בתוספי תזונה.
את תוספי הפיטוסטרולים מפיקים בתנאי מעבדה מקליפת עץ אורן או שמן סויה, ומינון של 2 עד 3 גרם ביום עשוי להביא להפחתה של 8%-12% ברמת כולסטרול LDL בדם (13).
אגוזים הם מקור לחומצות שומן חיוניות (אומגה 3 ואומגה 6), סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים, פיטוסטרולים ופלבנואידים.
מלבד תכולת הפיטוסטרולים באגוזים השונים, אכילתם גם תורמת להפחתת סיכון למחלות קרדיווסקולרית. למעשה, באחד המחקרים נמצא כי צריכת 28 גרם (חופן) של אגוזים שונים בכל יום עשויה להפחית ב 15%–23% את הסיכון לפתח מחלת לב וכלי דם (14).
במחקר שפורסם ב Journal of the American Heart Association נבדקה ההשפעה של אכילת שקדים מידי יום על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים. במחקר השתתפו 48 מבוגרים בעלי רמות LDL גבוהות אשר צרכו 2 דיאטות, כל אחת למשך 6 שבועות. שתי הדיאטות היו דומות, מלבד מנת שקדים יומית לעומת מאפה בעל ערך קלורי זהה בדיאטה השנייה. בסיום תקופת המחקר, קבוצת השקדים נהנתה מירידה במשקל והפחתה ברמת הכולסטרול הכללי בדם ללא פגיעה ברמת כולסטרול HDL.
מסקנת החוקרים הייתה שצריכת שקדים הינה אסטרטגיה פשוטה וזולה לאיזון רמות השומנים בדם (15).
(למעבר למאמר המלא על יתרונות השקדים לאיזון משקל, סוכר ושומנים בדם אפשר ללחוץ כאן).
השום עשיר בחומצת אמינו המכילה גופרית הקרויה אליין (Alliin). ריסוק השום גורם להפעלת אנזים בשם אלינז (Alliinase) הממיר את האליין לאליצין (Alllicin). האליצין הוא החומר המעניק לשום את טעמו והריח הבלתי נשכח שלו.
האליצין הינו חומר נדיף ובלתי יציב המשתנה בהדרגה ובמהירות יחסית למיני גופרית אחרים הנקראים תיולים (Thiols) המהווים את החומרים בעלי הפעילות הרפואית השום.
מחקרים שבחנו יעילות של תוספי תזונה הציגו תוצאות שונות, בשל השונות בתכשירים, מינונים, חומרים פעילים ועיצוב המחקר.
כאשר מדובר באכילת שום טרי, למדנו כי צריכת חצי שן שום עד שן שום אחת ביום הביאה להפחתה של 10% בכולסטרול LDL. משוער כי המנגנון בו שום תורם להפחתה כה משמעותית הינו עיכוב יצירת כולסטרול בכבד באופן דומה לזה של קבוצת הסטטינים (התרופות המקובלות לטיפול ביתר שומנים בדם) (16).
חשוב לציין כי לשום יש השפעה מעכבת על צימוד טסיות שעשויה גם להפחית את הסיכון להתפתחות מחלת לב וכלי דם.
השום יעיל ביותר בצורתו הטריה כאשר הוא מרוסק.
בפרסום משנת 2001 קבוצת חוקרים באוניברסטית פנסילבניה בדקו את ההשפעה של חום על תכולת החומרים הפעילים בשום. החוקרים גילו שהחשיפה של השום לחום, גורמת להרס של האנזים אלינאז ולכן נמנעת שרשרת התהליכים שיוצרת את האליצין. נראה שחימום של שן שום במשך 10 שניות בלבד במיקרוגל גרם להרס של 90% מאנזימי האלינז בשום, וחימום במשך דקה אחת גרם להרס מלא של האנזים. במחקרים אחרים, בהם נבדקה ההשפעה של בישול במים, בטמפרטורת רתיחה, לאחר 20 דקות בלבד לא היה זכר לחומרים בעלי הפעילות הרפואית בשום (17).
בקליניקה, אנו ממליצים לשלב בתהליך הטיפול את הפורמולה LD LOW המכילה עלי ארטישוק, שורש ארכובית סינית ומעט שורש ג’ינגר.
ארכובית סינית: מכילה חומרים הגורמים להפחתה ברמות השומנים בדם על ידי עיכוב פעילות האנזים HMG-CoA רדוקטז, האחראי על קצב חילוף החומרים ביצירת כולסטרול. לא קיים דיווח בספרות המקצועית על כאבי שרירים כתוצאה משימוש בצמח.
ארטישוק: מכיל את החומרים סינרין (Cynarin) ולוטאולין (Luteolin), להם משויכת עיקר הפעילות של הצמח לעיכוב יצירת כולסטרול בכבד. בנוסף, מרכיבים נוספים מגבירים את ייצור מיצי המרה ומועדדים פינוי עודפי כולסטרול מהגוף תוך קשירתם למלחי מרה.
לרכישת פורמולת צמחי המרפא LD LOW בחנות הקליניקה אפשר ללחוץ כאן.
מקורות
כל הזכויות בגין התוכן והמידע באתר זה שמורות לצביקה ראובן © אין להעתיק ולשכפל את התוכן שבאתר זה ללא רשות מפורשת מהיוצר בכתב.
כל המידע הניתן על ידי צביקה ראובן באתר זה אינו התוויתי ואינו רפואי. למען הסר ספק, המידע אינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהיא ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר | צביקה הנטורופת 2024
