קבוצת מחלות הסרטן מהווה בשנים האחרונות את גורם התמותה השכיח ביותר בישראל.

מחלת גליובלסטומה היא השכיחה והתוקפנית ביותר מכלל הגידולים המתפתחים ברקמת המוח. זאת מחלה שמהווה אתגר עבור מדענים בתחום הרפואה בשל הקושי של חומרים שונים לחדור אל רקמת המוח ולהשפיע על הגידול.

אנחנו יודעים כיום על הקשר ההדוק בין תזונה לתהליך הסרטני. למעשה ההשפעה של מה שאנחנו אוכלים על הסיכון לפתח סרטן זהה לזה של עישון. לכן יותר מחקר נעשה בעשור האחרון על השימוש בדיאטות שונות למניעת המחלה או כטיפול משלים בזמן מחלה פעילה.

הדיאטה הקטוגנית מוכרת מזה זמן רב כטיפול יעיל להפחתת התקפים אפילפטיים בילדים. המנגנון קשור בשינויים הנגרמים בדיאטה לחילוף החומרים של תאי המוח. מסיבה זו קיים עניין רב באפשרות שאותו המנגנון עשוי גם לעכב את גידולי המוח.

מטאבולים של תאי סרטן

אחד השינויים הבולטים ברקמה הסרטנית הוא המעבר של תאי הגידול לשימוש מוגבר בגלוקוז (עד פי 200 מתאים תקינים) ללא תלות בריכוז החמצן בתא. לעומת זאת בתאים תקינים קצב השימוש בגלוקוז יורד כאשר ריכוז החמצן בתא עולה. מצב זה, המכונה גם "תופעת ורבורג" הוא למעשה תגובה ביוכימית ייחודית ומוקדמת בתהליך הסרטני, המאפשרת לו יתרונות על פני תאים תקינים (1).

אחת התיאוריות לחילוף החומרים השונה של תאי סרטן היא שזו למעשה תגובה של רקמת הגידול בכדי להימנע מתגובה ביוכימית טבעית המתרחשת בתאים ונקראת "סטרס חמצוני" (2). מדובר בתהליך המתרחש בתאים כתוצאה מהשימוש בחמצן לצורך יצור אנרגיה. חוסר איזון בין פעילות נוגדי החמצון בתאים לבין תוצרי הסטרס החמצוני היא אחת הגורמים להזדקנות מוקדמת.

המטאבוליזם היחודי של תאי הסרטן תמיד יהיה סימן ההיכר של מחלה זו. ולכן בשל מצב זה, גישה טיפולית המתמקדת בשינוי תזונתי יכולה להשפיע באופן סלקטיבי על פעילות תאי הגידול.

מהי דיאטה קטוגנית ?

מדובר בדיאטה שמרבית הקלוריות בה מקורן בשומן, מעט מחלבון ואפילו פחות מכך מפחמימות.

אגב, למעבר למאמר בו תיארת יום אכילה במסגרת הדיאטה אפשר ללחוץ כאן.

את שם הדיאטה תבע רופא אמריקאי בשם ראסל ויילדר בשנת 1921. ויילדר ביסס את עבודתו על מחקר שנעשה באותה תקופה שמצא כי מצב גופני המדמה צום יעיל לטיפול באפילפסיה ומחלות נוספות (3).

ההרכב הייחודי של הדיאטה מאלץ את הגוף להשתמש בשומן במקום גלוקוז כמקור ליצירת אנרגיה. במצב זה הכבד ממיר את חומצות השומן לחומרים בשם גופי קטון. אותם גופי קטון עוברים אל הדם ההיקפי ומשם לתאי הרקמות השונות, שם הם יעברו המרה לחומר נוסף בשם אצטיל קו-אנזים A הקשור בתהליך הפקת האנרגיה בתאים. רמה גבוהה של גופי קטון בדם נקראת גם "קטוזיס" (4).

המעקב אחרי ההשפעה של הדיאטה על הגוף נעשה בעזרת מדידה כמותית של גופי הקטון בדם או בשתן.

השפעת הדיאטה הקטגונית על התהליך הסרטני

מחקרים במודלים שונים בדקו את השפעת השימוש בדיאטה קטוגנית בנוסף לטיפול המקובל בסרטן. בעכברי מעבדה שניזונו מדיאטה קטוגנית נראתה הקטנה של הגידול ושיפור הישרדות במצבי סרטן המוח, הקיבה, המעי והערמונית (3).

אנחנו גם יודעים שצום טיפולי גורם למצב של קטוזיס, ומצאו שמצב זה משפר את התגובה של תאי גידולים שונים לטיפול בכימותרפיה (5).

מבחינת המחקר הקליני, נכון לכתיבת מאמר זה פורסמו מספר תיאורי מקרה ומחקרים על קבוצות קטנות יחסית של בני אדם (6). ברוב המקרים מטרת המחקרים היא לבדוק היענות ותופעות לוואי של החולים לדיאטה והשפעתה על מדדי איכותי חיים שונים.

מנגנון הפעילות של הדיאטה קשור במכנה המשותף לכל הגידולים, והוא חילוף החומרים הייחודי של תאי הסרטן. בהשוואה לתאים תקינים, לתאים שעברו התמרה סרטנית מנגנון חילוף חומרים המתבסס בעיקרו על שימוש בגלוקוז כמקור אנרגיה.

ניסויים רבים שנעשו במהלך העשורים האחרונים הוכיחו בעקביות את הקשר בין צריכת הגלוקוז הגבוהה של הרקמה הסרטנית לבין הישרדות הגידול ויצירת גרורות. ולכן על סמך ידע זה, וכפי שנצפה במספר מחקרי מעבדה, מחסור בגלוקוז גרם לפגיעה בתאים סרטניים ללא נזק לתאים תקינים (7).

מאפיין נוסף של הדיאטה קטוגנית הוא רמה נמוכה של ההורמון אינסולין בדם. הורמון זה ידוע בשל תפקידו החשוב בהחדרת הגלוקוז לתאים, אך יש לו גם השפעה על תהליכי חלוקת תאים ברקמות תקינות, ולכן גם ברקמות שעברו ממאירות (8).

גם ליצירת גופי הקטון תפקיד חשוב, שכן בשונה מתאים תקינים, במחקרי מעבדה ראו שתאי הסרטן אינם מסוגלים להשתמש בחומרים אלו ליצירת אנרגיה (9).

המעקב אחרי ההשפעה של הדיאטה על הגוף נעשה בעזרת מדידה כמותית של מולקולה מסוימת  בשם ביתא-הידרוקסיבוטיראט (נחשבת כאחת מגופי הקטון, אך למעשה המבנה שלה שונה) בדם או בשתן.

דיאטה קטוגנית כטיפול משלים בסרטן המוח

גליובלסטומה או GBM, סוג של סרטן המוח, הינו אחד מהגידולים הממאירים הקטלניים ביותר כיום. הטיפול המוצע כיום למצב זה כולל ניתוח, כימותרפיה, רדיותרפיה וטיפול ביולוגי. למרות ההתקדמות בהבנת הביולוגיה של הגידול, אחד האתגרים הוא השונות הקלה בין גידול מוח אחד לאחר, עובדה שעלולה להפחית את יעילות התרופות החדישות (ביולוגיות) הפועלות על מולקולות ספציפיות.

בדיאטה הקטוגנית, מצב המדמה תגובה גופנית לצום, ומתאפיין ברמת קטונים גבוהה לעומת רמת גלוקוז נמוכה בדם, גופי הקטון ישמשו את המוח שהוא צרכן גלוקוז עיקרי בגוף, כמקור אנרגיה. מאחר ותאי גוף תקינים מסוגלים להשתמש בגופי קטון כמקור אנרגיה חלופי, מצב זמני זה של מחסור בגלוקוז זמין ישפיע על תאי הגידול באופן בררני ולא יגרום לפגיעה בתאי מוח בריאים.

השפעה שלילית וסלקטיבית על יצור האנרגיה בתאי גידול היא למעשה  "הרעבה של תאי סרטן" –  תיאוריה מוכרת בתחום המחקר שמקבלת תשומת לב רבה בעשור האחרון (10).

יחד עם זאת, משוער כי השימוש היעיל ביותר בדיאטה יהיה במשלב עם הטיפול המקובל בכימותרפיה ורדיותרפיה. השערה זאת עלתה לאחרבניסוי מעבדה בו נצפה שיפור בהישרדות של עכברים הסובלים מגליומה ממאירה שניזונו מדיאטה קטוגנית בשילוב התרופה טמוזולומיד (טמודל) לעומת אלו שטופלו בתרופה בלבד (11).

תופעות לוואי

כל התערבות תזונתית משפיעה על מערכות הגוף כולו ועלולה לגרום למספר תופעות לוואי.

במקרה של הדיאטה הקטוגנית תופעות הלוואי השכיחות הן תחושת עייפות, חוסר חיוניות ואי-נוחות בטנית או בחילות בשל הקושי של מערכת העיכול להתמודד עם כמות השומן הגבוהה במזון.

תגובות נוספות שנראו במחקרים שונים היו חסר במינרלים כגון סלניום, אבץ ונחושת, עלייה ברמת נסע השומנים מסוג LDL בדם, אבני כלייה ופגיעה בצפיפות העצמות. תגובות אלו נצפו לאחר שימוש של מעל לחצי שנה בדיאטה. בכל המקרים ניתן לטפל ביעילות בעזרת תוספי תזונה.

לסיכום, התערבות תזונתית כמו הדיאטה הקטוגנית נראית כטיפול משלים מבטיח. ויחד עם זאת, חשוב לחכות לתוצאות מחקרים בקבוצות גדולות יותר כדי להסיק מסקנות יותר ברורות על יעילותה. חשוב תמיד לזכור שתזונה היא תרופה ויש להתאים אותה למצב והטיפול הרפואי של כל אדם!