חיפוש באתר

החלמה מקורונה

החלמה מקורונה

כותב: צביקה ראובן

נטורופת מוסמך ומנהל הקליניקה

ראשי פרקים

ההשלכות הבריאותיות, הכלכליות והחברתיות של מחלת נגיף קורונה החדש עוד ילמדו בספרי ההיסטוריה.

נראה כי מרבית החולים מתמודדים עם מהלך מחלה קלה עד בינונית, ללא תסמינים כלל או תגובה הכוללת חום, שיעול, כאבים מפושטים ותשישות, ורובם מחלימים בביתם ללא צורך באשפוז דחוף.

מהלך ההחלמה משתנה בין אדם לאדם, בהתאם למצב הבריאותי, ומחצית מהחולים במחלה קלה מציגים ממצאים חריגים בבדיקת CT חזה המלמדת על פגיעה בתאי הריאות, אפילו במחלה ללא תסמנים כלל! 

החלמה מזיהום קורונה שהביא למהלך מחלה קלה עד בינונית אינו בראש סדרי העדיפויות של העוסקים ברפואה דחופה, ובצדק! ולכן, לעולם הנטורופתיה העוסק באורח חיים בריא ושימוש בתוספי תזונה וצמחי מרפא שהוכיחו תועלת מחקרית יכולת לשפר באופן משמעותי את איכות החיים של מחלימי המחלה.

 

חשיבות התזונה בהחלמה מקורונה

לתזונה השפעה על מחלות נשימתיות המתאפיינות בתגובה דלקתית ומשוער כי מחלת נגיף קורונה החדש אינה שונה. הדיאטה הים תיכונית המאופיינת בשפע מזונות צמחיים מלאים, פירות וירקות, מעט מזון מהחי ומניעה מפחמימות ריקות ומזון מעובד נחקרה רבות בשל השפעתה על ויסות תהליכי דלקת במחלות שונות (1).

נראה כי לחומצות שומן חיוניות, ויטמינים, מינרלים, פלבנואידים ותרכובות צמחיות נוספות יש השפעה על קבוצת חלבונים תוך תאיים בשם אינפלמזום (Inflammasome) האחראים על התהליך הדלקתי (2).

האינפלמזום הוא קבוצת חלבונים הנמצאים בתוך תאי הריאות, המופעלים כתגובה לגירוי חיצוני כגון קרינה, סטרס או חדירת מזהם לתוך התא. למעשה, הם מפעילים תגובת שרשרת מהירה במהלכה נוצרים קבוצת חומרים בשם ציטוקינים. אלו הם חלבונים קטנים המשמשים את תאי מערכת החיסון למגוון פעילויות כגון תקשורת בין תאית, גיוס תאים נוספים לאזור הנגוע, הפעלה או כיבוי של תהליך דלקתי ועוד.

במקרה של חדירת נגיף קורונה לתאי אפיתל ריאות מופעלת תגובת אינפלמזום במסלול בשם NLRP3.

במסלול זה נוצר ציטוקין עוצמתי במיוחד בשם אינטרלויקין 1-בטא (Interleukin-1β) הגרום לעליית חום הגוף, להתאבדות מהירה של התא הנגוע בנגיף ואף להחרפה משמעותית של התהליך הדלקתי (3).

אחד המאפיינים הבולטים של כל התהליך הדלקתי שתיארתי הוא – קטבוליזם. כלומר, שימוש ב "מחסני מאגרים" של כל הנוטריאנטים המשמשים את תאי מערכת החיסון – חומצות האמינו, ויטמיני B, ויטמין C, ויטמין E, אבץ, נחושת, ברזל ואומגה 3.

כמות הנוטריאנטים בגוף תקבע את היכולת להתמודד עם האיום, ובהנחה שהגוף ניצח במערכה, מלאי הויטמינים והמינרלים שנשאר משפיע באופן משמעותי על מהלך השיקום של הגוף לאחר הזיהום.

 

מזונות מומלצים בתהליך ההחלמה מקורונה

בהיבט של מילוי "מחסני מאגרים" של ויטמינים, מינרלים וחומצות שומן חיוניות, תזונה צמחית מלאה, מגוונת ועשירה בפירות וירקות הינה הבסיס לתהליך שיקום הגוף שעשוי להימשך מספר חודשים. פירות וירקות הינם המקור העיקרי לנוגדי חמצון, מעכבי דלקת ומאות החומרים שהגוף זקוק להם לתפקודו התקין. ואכן באופן לא מפתיע, סיכום מחקרים נרחב שפורסם ב American Journal of Clinical Nutrition הראה כי צריכת פירות וירקות הביאה לשיפור של תפקודי הנשימה והפחתת מדדי דלקת כגון CRP ,TNFα וחומרים נוספים (4).

בהיבט של צריכת חלבון, חשוב לשלב בתפריט כמות מספקת של קטניות, אגוזים, זרעי, דגי מי ים עמוקים (סלמון, סול, מקרל והליבוט) וביצים מועשרות באומגה 3.

לדעתי, מבוגרים צעירים, בעשור השישי לחייהם ללא תחלואה ברקע יכולים לצורך 0.8 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף, אך מובגרים בעשור השביעי לחייהם ויותר עלולים להזדקק ל 1.2 גרם עד 1.5 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף – ממקורות תזונתיים ו/או תוספי תזונה.

 

תוספי תזונה מומלצים בתהליך ההחלמה מקורונה

במאמר סקירה שפורסם בדצמבר 2020 בכתב העת Explore ניתנה התייחסות לתוצאות ניסויי מעבדה ותצפיות קליניות בחולים באשפוז או מחלימי מחלת קורונה שמחלתם הוגדרה קלה עד בינונית (5).

במהלך ההחלמה המטרה העיקרית היא הפחתת מדדי הדלקת והשלמת חסרים תזונתיים וישנם מספר תוספי תזונה שיכולים לתמוך בהתאוששות מהמחלה ולמזער סיבוכים לאחר זיהום.

אגב, ויטמין C ידוע בשל יעילותו במניעה וקיצור ימי ההתמודדות עם זיהום נגיפי, אך השימוש בתוסף ויטמין C אינו תורם בתהליך ההחלמה מקורונה.

(למעבר למאמר אחר בו התייחסתי לתפקידו של ויטמין C בשיפור העמידות החיסונית אפשר ללחוץ כאן).

 

ויטמין D

ויטמין "השמש" שמוכר לנו יותר בקשר לבריאות העצמות נחקר המון בשנים האחרונות בשל השפעתו הפעילות שלו האנטי ויראלית, אנטי דלקתית ומחזקת את התנגודת החיסונית של תאי מערכת הנשימה.

סקר נרחב הראה שרוב תושבי מדינת ישראל שטופת השמש סובלים מרמות נמוכות של ויטמין D בדם, וסביר להניח שהסיבה היא אורח החיים של מרבית התושבים המבוגרים שלא כולל חשיפה קבועה לשמש במהלך היום (6).

אנשים שסובלים מהפרעה בספיגת שומנים בגלל בעיה בלבלב או בכיס המרה עלולים גם לסבול מחוסר בויטמין D.

עלייה ברמת ויטמין D נמצאה בקורלציה עם שיפור תפקוד ריאות אצל ילדים ומבוגרים עם אסטמה (7). מחסור בויטמין D מגדיל את הסיכון לזיהומים בדרכי הנשימה וירידה בתפקודי ריאות, ומקטין את יכולת התאוששות ממצבי זיהום ודלקות (8). באופן שאינו מפתיע, נמצא גם קשר בין מחסור בויטמין D לסיכון לחלות בקורונה, ויותר מזה בהידרדרות המצריכה אשפוז (9).

במעקב קצר אחר 43 חולים בגילאי 50 ומעלה שאושפזו בשל סיבוכים של נגיף קורונה החדש, רק 17% מתוך אלו שקיבלו מיד עם קבלתם 1000 יחב"ל של ויטמין D וגם 150 מ"ג מגנזיום ו-500 מק"ג ויטמין B12 נזקקו לטיפול בחמצן, וזאת לעומת 61% שלא קיבלו את התוספים ומצבם הצריך טיפול בחמצן (10).

רמה מינימלית של ויטמין D עומדת על 25 נ"ג/ד"ל, אך הרמה המומלצת בדם לדעתי הינה 60-80 ננוגרם למיליליטר או 100-125 ננומול לליטר.

לצורך שיפור העמידות החיסונית ובמהלך תקופת ההחלמה לאחר מחלת קורונה, אני ממליץ לתקן את רמת הויטמין בדם לפי ההמלצה. לכן, במידה ורמת הויטמין בדם נמצאת בטווח המומלץ, ניתן ליטול ויטמין D במינון של 2000 יחב"ל ביום, ובמידה והרמה נמוכה מומלץ ליטול 4000 יחב"ל ביום ולבדוק שוב לאחר 3 חודשים אם הרמה תואמת את ההמלצה.

יחד עם עם זאת, ישנן אוכלוסיות כמו האוכלוסיה המבוגרת, אנשים עם צבע עור כהה ואנשים הסובלים מהשמנת יתר, שיתכן ויזדקקו לרמות גבוהות יותר של הויטמין.

 

גלוטתיון

גלוטתיון הוא טריפפטיד, כלומר מולקולה המורכבת משלוש חומצות אמינו – ציסטאין, גליצין וחומצה גלוטמית. תפקידו הוא להגן על תאי הגוף מפני נזק חמצוני, ולכן ריכוזו בתוך התאים גבוה במיוחד – 5 מילימולר, בדיוק כמו ריכוז הגלוקוז, האשלגן והכולסטרול בתוך תאי הרקמות השונות (11).

בתאי אפיתל הריאות, פועל הגלוטתיון כנוגד דלקת ובעל השפעה מווסתת על פעילותו של ויטמין D.

בדוח שפורסם על שני חולי קורונה עם דלקת ריאות, דווח על הקלה במצוקה הנשימתית באמצעות לקיחה של 2 גרם גלוטתיון דרך הפה כשהמחלה הייתה בשיאה (12).

גלוטתיון הוא מולקולה המיוצרת באופן טבעי בגופנו מחומצות האמינו ציסטאין, חומצה גלוטמית וגליצין ויצורו אינו תלוי במזון. ניתן לקבל כמויות קטנות של גלוטתיון הנמצא ברקמות של מזון מהחי, אך חלבוני הרקמות מהחי מתפרקים לחומצות האמינו המרכיבות את הגלוטתיון במערכת העיכול.

מסיבה זו, היעילות של נטילת תוסף גלוטתיון שנויה במחלוקת – יש מחקרים שהראו העלת רמות גלוטתיון ברקמות, ויש כאלו שלא (13, 14).

לדעתי, מאחר ואחד המאפיינים של תגובה דלקתית הינו קטבוליזם של מאגרי החלבונים הגוף, ובין היתר גם של חומצת האמינו ציסטאין – העיקרית מבין השלושה ביצירת גלוטתיון, עשויה להיות תועלת דווקא בנטילת תוסף שישפר את כמות שיפור הזמינות של מאגרי חומצת האמינו ציסטאין.

ואכן, מספר מחקרים שנעשו על חולים עם מצוקה נשימתית חריפה הראו כי צריכה של התרכובות אצטיל ציסטאין הביאה לעלייה ברמת הגלוטתיון הריאתי, שיפור בתפקוד הריאתי והפחתה במדדי דלקת (15).

במהלך תקופת ההחלמה לאחר מחלת קורונה, אני ממליץ לשלב תוסף אצטיל ציסטאין הנמכר גם תחת השם NAC (ראשי התיוות של N-AcetylCysteine) הנחשב בטוח לשימוש במינון של 600 מ"ג ביום.

 

מלטונין

מלטונין המכונה גם 'הורמון החושך' הוא שמו של חומר בעל השפעה רבה על תהליכי ביולוגיים רבים בגוף. רבים מכירים אותו כהורמון הקשור במחזורי ערות ושינה, אך הוא גם בעל השפעה אנטי דלקתית ונוגדת חמצון. במהלך החיים ישנה ירידה בייצור מלטונין, מה שעשוי להסביר את הרגישות המוגברת לזיהומים בקשישים.

בניסוי מעבדה אומנם, אך בתקווה שיוכח גם במודל אנושי, מתן מלטונין הראה יכולת לעכב את התהליך האינפלמזום התוך תאי (Inflammasome Inhibition) המופעל בתגובה לחדירת מזהם. לכן, משוער כי רמת מלטונין תקינה עשויה למנוע את ההידרדרות עד לכדי אי-ספיקת ריאות לאחר מחלת קורונה באוכלוסייה בסיכון (16).

אולי רמת המלטונין בגופם של ילדים וצעירים הגבוהה בעשרות אחוזים מהרמה בקשישים, מסבירה את מהלך המחלה הקל שלהם? זאת תיאוריה שהזמן ילמד האם הייתה נכונה…

במקרה של הפרעות שינה בלבד במהלך תקופת ההחלמה לאחר מחלת קורונה, ניתן לשקול נטילת תוסף תזונה. נטילת תוסף מלטונין לתקופת זמן קצרה בלבד, ובמינון נמוך של 1-2 מ"ג ביום נחשבת בטוחה לשימוש באנשים בתהליך החלמה לאחר זיהום בנגיף קורונה החדש.

 

שום

שום הגינה, או בקיצור שוּם מקובל לשימוש קולינארי ורפואי לטיפול ומניעה של מחלות זיהומיות מזה אלפי שנים.

השום עשיר בחומצת אמינו המכילה גופרית הקרויה אליין (Alliin). ריסוק השום גורם להפעלת אנזים בשם אלינז (Alliinase) הממיר את האליין לאליצין (Alllicin). האליצין הינו חומר נדיף ובלתי יציב המשתנה בהדרגה לתרכובות גופרית הנקראות תיולים (Thiols) המהווים את החומרים בעלי הפעילות הרפואית השום.

שום יכול לשמש הן כמרכיב בתזונה היומיומית שלנו בצורתו הטרייה כאשר הוא מרוסק/כתוש או בנטילה כתוסף תזונה.

תרכובות הגופרית בשום יודעות בשל השפעתם המווסתת על פעילות הציטוקינים בזמן דלקת. ואכן, בניסוי קליני שנעשה על 51 מבוגרים בריאים עם השמנת יתר, 3.6 גרם של תמצית שום מרוכזת הביאו לירידה משמעותית במדדי ציטוקינים לאחר לקיחה שנמשכה 6 שבועות (17).

מלבד ריח הפה הידוע, אכילת שום טרי נחשבת בטוחה ומומלצת בתקופת ההחלמה לאחר מחלת קורונה.

לעומת זאת, נטילת תוספי תזונה המכילים תמצית שום מרוכזת במינון גבוה מחייבת מעקב מקצועי. תופעות הלוואי המתועדות כוללות: בחילות, הקאות, דופק מהיר, סחרחורת ואף תגובה אלרגיות. תמצית שום מרוכזת עלולה להשפיע גם על פקטורי קרישה בדם ולכן יש להפסיק את הנטילה לפני ניתוח, להימנע משילוב עם כל קבוצות התרופות נוגדות הקרישה (קומדין, אספרין, אליקווס, קסרלטו וכדומה) וכן תרופות למניעת דחיית שתלים כמו ציקלוספורין.

 

אבץ

אבץ הינו המינרל השני בשכיחותו בגוף, המפעיל יותר מ 300 אנזימים בגוף בתהליכים ביולוגיים שונים.

בתאי אפיתל הלוע (Pharynx) אבץ אחראי על עיכוב תהליך השכפול של תאים נגועים שעברו השתלטות על ידי נגיף. גם במקרה של נגיף קורונה, בניסוי מעבדה למדנו שרמה מספקת של יוני אבץ בתאי מערכת הנשימה העליונה גורמת לעיכוב השכפול של נגיף קורונה החדש ומניעת חדירתו לתאים בריאים (18).

חשוב להדגיש, כי במקרה של הפעלת "סירנה" בשל פלישת נגיף, מתרחשת תגובה מהירה במהלכה תאים במח העצם (מיאלואידים ולימפואידים) מפרישים חלבוניים ייחודיים הקושרים במהירות אבץ חוץ-תאי ומכניסים אותו לתוך התאים הבריאים ברקמה שעוברת השתלטות עוינת (19). 

לכן, רמת האבץ בגוף ובפרט בתוך תאי רירית הלוע האפי והגרוני תקבע את יכולת הגוף לבלום את ההתקפה הנגיפית בחלקה העליון של מערכת הנשימה (20).

בעת במצב חירום, חסר באבץ עלול לגרום לירידה בייצור מולקולות בשם אינטרפרון – חלבונים בעלי פעילות אנטי ויראלית הנוצרים בגוף באופן טבעי (21). בפרסום עדכני בכתב העת Science עלתה השערה כי תגובה מוקדמת של אינטרפרון לחדירת נגיף קורונה עשויה להכריע את הנגיף לפני התפתחות מחלה (22).

תפקיד נוסף וחשוב של אבץ הוא הפעלת אנזים בשם קרבוניק אנהידראז (Carbonic Anhydrase) הפועל בתהליך יצירת חוש הטעם בלשון וחוש הריח באף. מסיבה זו חסר באבץ ידוע כגורם להפרעות בחוש הטעם (Anosmia) ובחוש הריח (Dysgeusia).

לכן, במהלך מחלת קורונה, אבץ הפועל במאות תהליכים שגרתיים מועבר במהירות לתאי הרירית הנגועה, והירידה המהירה ברמתו בדם עלולה לגרום לתגובה השכיחה של הפרעות בחוש הטעם והריח (23).

גאוני!

קבוצת חוקרים מהמרכז הרפואי "סדרס-סיני" בלוס אנג'לס ומומחי אימונולוגיה מגרמניה, התייחסו לעדויות (נכון לדצמבר 2020) לגבי תפקידו של אבץ במהלך זיהום נגיף קורונה החדש והפרעות בחודש הטעם והריח (24). לפי המאמר, באנשים בריאים (ללא מחלות רקע כרוניות), במצב של זיהום נגיפי, רמות האבץ ירדו מתחת לממוצע בקרב 60% מהנבדקים, ונשארו נמוכות במשך מספר שבועות עד לסיום מהלך המחלה (25).

לכן, בהתאם להבנה של חילוף החומרים של אבץ בזמן זיהום, כותבי המאמר העלו השערה כי פגיעה בחוש הטעם והריח עשויות להוות נבא למהלך מחלת קורונה קל עד בינוני בקרב אנשים בריאים.

ואכן, באוניברסיטת סן-דייגו בקליפורניה שמו לב שרוב חולי מחלת קורונה עם פגיעה בחוש הטעם והריח לא נזקקו לאשפוז (26), ובאירן דווח כי חולים עם פגיעה בחוש הטעם והריח היו בסיכון נמוך יותר לסבול מחום (88% לעומת 37%) ושיעול (68% לעומת 19%) בהשוואה לאלו שלא דיווחו על תסמינים אלו (27). ובקרב 567 מחלימי קורונה בלונדון נראה כי 70% מאלו שסבלו מפגיעה בחוש הטעם והריח פיתחו נוגדני IgG כנגד הנגיף והציגו מהלך מחלה קל יותר (28).

באשר לתקופת ההחלמה לאחר מחלת נגיף קורונה החדש, בתיאור מקרה (Case Study) של 4 מחלימים שנערך באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, נמצא כי שימוש בלכסניות אבץ (ציטראט, אצטאט או גלוקנאט) היה קשור במהלך מחלה קל יותר והחלמה מהירה (29).

לכן, בתקופה ההחלמה, אני ממליץ לשלב לכסניות אבץ למציצה במינון של עד 80 מ"ג ביום, במנות של 15-25 מ"ג לכל לכסניה מידי 2-4 שעות, על קיבה ריקה, ולהפסיק כאשר מרגישים טוב.

 

צמחי מרפא

בקליניקה, אנו ממליצים לשלב בתהליך הטיפול את הפורמולה WINTER DEFENSE המכילה שורש אסטרגלוס (בריכוז של 70% פוליסכרידים), תמצית עלי אנדרוגרפיס, תמצית תפרחת יערה יפנית (לוניסרה) ומעט שורש זנגביל.

Winter Defence – חיסון

אסטרגלוסתמצית השורש מכילה תרכובות בשם פוליסכרידים שנמצאו כמווסתים את תאי מערכת החיסון המולדת ותאים לבנים מסוג T. הפוליסכרידים מסייעים בהפחתת פעולות נוגדות חמצון ושגשוג תאים בגוף.

ההשפעות האנטי דלקתיות של אסטרגלוס בלקיחה תוך ורידית תועדו במחקר שנעשה על 23 חולי סרטן עם גרורות מסוגים שונים. מתן תמצית שורש אסטרגלוס לחולים אלה הביא לשיפור משמעותי באיכות החיים: הכאבים, העייפות והבחילות פחתו, חל שיפור באיכות השינה ונצפתה עלייה בתיאבון. בנוסף, החוקרים דיווחו על ירידה במדדי הציטוקינים הפרו-דלקתיים (30).

בניסוי קליני נוסף שנעשה על 82 חולים עם החמרה של COPD, נטילת אוראלית של תמצית שורש אסטרגלוס במשך שבועיים לצורך הרחבת סימפונות הביאה אף היא להפחתה משמעותית במדדי הציטוקינים הפרו-דלקתיים. בנוסף, מערכת החיסון המולדת והנרכשת התחזקה ונצפה שיפור בתפקוד בריאות (31).

רצוי להשתמש בתמצית שורש אסטרגלוס המכילה לפחות 40% פוליסכרידים, כאשר הפורמולה WINTER DEFENSE מכילה תמצית אסטרגלוס בריכוז של 70% פוליסכרידים, הנחשב גבוה במיוחד כדי לשפר את השפעת הצמח על הגוף.

אנדרוגרפיס: צמח מוכר ברפואת הצמחים בשל פעילות נוגדת נגיפים רחבת טווח – שפעת, הרפס, אפשטיין בר, וירוס הפפילומה האנושי (HPV) וגם – נגיפי קורונה.

הצמח מכיל תרכובת בעלת פעילות רפואית (andrographolide) שנבחנה כמועמדת ראויה לבידוד לצורך יצירת תרופה נגד נגיף הקורונה החדש (32).

לרכישת פורמולת צמחי המרפא WINTER DEFENSE בחנות הקליניקה אפשר ללחוץ כאן.

 

מקורות
  1. Tsigalou C, Konstantinidis T, Paraschaki A, Stavropoulou E, Voidarou C, Bezirtzoglou E. Mediterranean Diet as a Tool to Combat Inflammation and Chronic Diseases. An Overview. Biomedicines. 2020;8(7):201. 
  2. Meyers AK, Zhu X. The NLRP3 Inflammasome: Metabolic Regulation and Contribution to Inflammaging. Cells. 2020 Jul 30;9(8):1808.
  3. de Rivero Vaccari JC, Dietrich WD, Keane RW, de Rivero Vaccari JP. The Inflammasome in Times of COVID-19. Front Immunol. 2020 Oct 8;11:583373. Hosseini B, Berthon BS, Saedisomeolia A, Starkey MR, Collison A, Wark PAB, Wood LG. Effects of fruit and vegetable consumption on inflammatory biomarkers and immune cell populations: a systematic literature review and meta-analysis. Am J Clin Nutr. 2018 Jul 1;108(1):136-155.
  4. Alschuler L, Chiasson AM, Horwitz R, et al. Integrative medicine considerations for convalescence from mild-to-moderate COVID-19 disease [published online ahead of print, 2020 Dec 23]. Explore (NY). 2020;S1550-8307(20)30417-1.
  5. Oren Y, Shapira Y, Agmon-Levin N, Kivity S, Zafrir Y, Altman A, Lerner A, Shoenfeld Y. Vitamin D insufficiency in a sunny environment: a demographic and seasonal analysis. Isr Med Assoc J. 2010 Dec;12(12):751-6.
  6. Liu J, Dong YQ, Yin J, et al. Meta-analysis of vitamin D and lung function in patients with asthma. Respir Res. 2019;20(1):161. Published 2019 Oct 8.
  7. Herr C., Greulich T., Koczulla R.A. The role of vitamin D in pulmonary disease: COPD, asthma, infection, and cancer. Respir Res. 2011;12(1):1–9.
  8. Pereira M, Dantas Damascena A, Galvão Azevedo LM, de Almeida Oliveira T, da Mota Santana J. Vitamin D deficiency aggravates COVID-19: systematic review and meta-analysis. Crit Rev Food Sci Nutr. 2020 Nov 4:1-9. 
  9. Tan CW, Ho LP, Kalimuddin S, Cherng BPZ, Teh YE, Thien SY, Wong HM, Tern PJW, Chandran M, Chay JWM, Nagarajan C, Sultana R, Low JGH, Ng HJ. Cohort study to evaluate the effect of vitamin D, magnesium, and vitamin B12 in combination on progression to severe outcomes in older patients with coronavirus (COVID-19). Nutrition. 2020 Nov-Dec;79-80:111017.
  10. Pizzorno J. Glutathione!. Integr Med (Encinitas). 2014;13(1):8-12.
  11. Horowitz R.I., Freeman P.R., Bruzzese J. Efficacy of glutathione therapy in relieving dyspnea associated with COVID-19 pneumonia: a report of 2 cases. Respir Med Case Reports. 2020;30
  12. Richie JP Jr, Nichenametla S, Neidig W, Calcagnotto A, Haley JS, Schell TD, Muscat JE. Randomized controlled trial of oral glutathione supplementation on body stores of glutathione. Eur J Nutr. 2015 Mar;54(2):251-63. doi: 10.1007/s00394-014-0706-z. Epub 2014 May 5.
  13. Witschi A, Reddy S, Stofer B, Lauterburg BH. The systemic availability of oral glutathione. Eur J Clin Pharmacol. 1992;43(6):667-9.
  14. Soltan-Sharifi MS, Mojtahedzadeh M, Najafi A, Reza Khajavi M, Reza Rouini M, Moradi M, Mohammadirad A, Abdollahi M. Improvement by N-acetylcysteine of acute respiratory distress syndrome through increasing intracellular glutathione, and extracellular thiol molecules and anti-oxidant power: evidence for underlying toxicological mechanisms. Hum Exp Toxicol. 2007 Sep;26(9):697-703.
  15. Soltan-Sharifi MS, Mojtahedzadeh M, Najafi A, Reza Khajavi M, Reza Rouini M, Moradi M, Mohammadirad A, Abdollahi M. Improvement by N-acetylcysteine of acute respiratory distress syndrome through increasing intracellular glutathione, and extracellular thiol molecules and anti-oxidant power: evidence for underlying toxicological mechanisms. Hum Exp Toxicol. 2007 Sep;26(9):697-703.
  16. Xu C, Mathews AE, Rodrigues C, Eudy BJ, Rowe CA, O'Donoughue A, Percival SS. Aged garlic extract supplementation modifies inflammation and immunity of adults with obesity: A randomized, double-blind, placebo-controlled clinical trial. Clin Nutr ESPEN. 2018 Apr;24:148-155.
  17. Pormohammad A, Monych NK, Turner RJ. Zinc and SARS‑CoV‑2: A molecular modeling study of Zn interactions with RNA‑dependent RNA‑polymerase and 3C‑like proteinase enzymes. Int J Mol Med. 2021 Jan;47(1):326-334.
  18. Subramanian Vignesh K, Deepe GS Jr. Immunological orchestration of zinc homeostasis: The battle between host mechanisms and pathogen defenses. Arch Biochem Biophys. 2016 Dec 1;611:66-78.
  19. Wessels I, Maywald M, Rink L. Zinc as a Gatekeeper of Immune Function. Nutrients. 2017 Nov 25;9(12):1286.
  20. Prasad AS. Effects of zinc deficiency on Th1 and Th2 cytokine shifts. J Infect Dis. 2000 Sep;182 Suppl 1:S62-8.
  21. Wadman M. Can interferons stop COVID-19 before it takes hold? Science. 2020 Jul 10;369(6500):125-126. doi: 10.1126/science.369.6500.125. 
  22. Lozada-Nur F, Chainani-Wu N, Fortuna G, Sroussi H. Dysgeusia in COVID-19: Possible Mechanisms and Implications. Oral Surg Oral Med Oral Pathol Oral Radiol. 2020;130(3):344-346.
  23. Equils, O, Lekaj, K, Wu, A, Fattani, S, Liu, G, Rink, L. Intra‐nasal zinc level relationship to COVID‐19 anosmia and type 1 interferon response: A proposal. Laryngoscope Investigative Otolaryngology. 2021; 6: 21– 24.
  24. Srinivas U, Braconier JH, Jeppsson B, Abdulla M, Akesson B, Ockerman PA. Trace element alterations in infectious diseases. Scand J Clin Lab Invest. 1988 Oct;48(6):495-500.
  25. Yan CH, Faraji F, Prajapati DP, Boone CE, DeConde AS. Association of chemosensory dysfunction and COVID-19 in patients presenting with influenza-like symptoms. Int Forum Allergy Rhinol. 2020 Jul;10(7):806-813.
  26. Bagheri, SHR et al. (2020). Coincidence of COVID‐19 epidemic and olfactory dysfunction outbreak. Medrxiv preprint.
  27. Makaronidis J, Mok J, Balogun N, et al. Seroprevalence of SARS-CoV-2 antibodies in people with an acute loss in their sense of smell and/or taste in a community-based population in London, UK: An observational cohort study. PLoS Med. 2020;17(10):e1003358. Published 2020 Oct 1. 
  28. Finzi E. Treatment of SARS-CoV-2 with high dose oral zinc salts: A report on four patients. Int J Infect Dis. 2020;99:307-309.
  29. Huang WC, Kuo KT, Bamodu OA, Lin YK, Wang CH, Lee KY, Wang LS, Yeh CT, Tsai JT. Astragalus polysaccharide (PG2) Ameliorates Cancer Symptom Clusters, as well as Improves Quality of Life in Patients with Metastatic Disease, through Modulation of the Inflammatory Cascade. Cancers (Basel). 2019 Jul 25;11(8):1054.
  30. Jiang D, Wang X, Su Q, Jiang S, Yuan F, Zhang C, Gong F, Dong Q, Shi J, Chen B. Milkvetch root improves immune function in patients with acute exacerbation of COPD. Biomed Mater Eng. 2015;26 Suppl 1:S2113-21.
  31. Sa-Ngiamsuntorn K, Suksatu A, Pewkliang Y, et al. Anti-SARS-CoV-2 Activity of Andrographis paniculata Extract and Its Major Component Andrographolide in Human Lung Epithelial Cells and Cytotoxicity Evaluation in Major Organ Cell Representatives. J Nat Prod. 2021;84(4):1261-1270.

צביקה ראובן - נטורופת מוסמך, ויוצר "המטבח האנטי סרטני"

אני כאן בשבילך!

אשמח לתת לך ייעוץ טלפוני

בחינם

זה הזמן למלא פרטים ונדבר עוד היום!

צביקה ראובן - נטורופת מוסמך, ויוצר "המטבח האנטי סרטני"
דילוג לתוכן