חיפוש באתר

האמת על ויטמין סי וסרטן

האמת על ויטמין C וסרטן

כותב: צביקה ראובן

נטורופת מוסמך ומנהל הקליניקה

ראשי פרקים

אני למדתי בבית הספר לרפואה טבעית שויטמין C הוא נוגד חמצון חיוני כחלק מהטיפול המשלים בסרטן, והמינון המומלץ לחולה הוא מספר גרמים ביום עד להופעת הפרעות עיכול.

אך גם הרפואה המשלימה לא חפה מתהליך למידה, ובשנת 2009 התפרסם מאמר סקירה חשוב שסותר לחלוטין את ההנחיות שאותן למדתי לגבי אופן הנטילה! (1).

אז איך נולד הרעיון של שימוש במינון גבוה של ויטמין C כחלק מהטיפול בסרטן וכמה באמת נספג כאשר נוטלים תוסף תזונה בבליעה?

 

מרעיון תמים ועד לסערה בעולם המדע

הרעיון שהסעיר את עולם המדע בשנות ה 80 של המאה הקודמת שלפיו ויטמין C או בשמו הכימי חומצה אסקורבית, עשוי לעכב את התפתחות התהליך הסרטני, החל בתיאוריה תמימה.

בשנת 1954 רופא קנדי בשם רוברט מק'ורמיק העלה השערה שלפיה התהליך הגרורתי נגרם כתוצאה מקולגן חלש. קולגן הוא החלבון השכיח ביותר בגוף האדם המרכיב מבנים שונים בגוף כגון עצמות, רצועות, כלי-דם, רקמות ועוד. ומאחר וויטמין C הוא מרכיב חיוני ביצירת הקולגן, חסר בו עלול לגרום לגידול הסרטני לפלוש בקלות לרקמה סמוכה ולהתפשט.

כמעט שני עשורים לאחר מכן, בתחילת שנות ה 70, בבית חולים בסקוטלנד רופא בשם יואן קמרון הוסיף עוד נדבך לתיאוריה של מק'ורמיק. הוא טען שחומצה אסקורבית מעכבת פעילות של אנזים מסוים שגורם להרס הקולגן, וזאת הסיבה לכך שתוספת של ויטמין C עשויה למנוע את התהליך הגרורתי.

בהתבסס על מספר קטן של מחקרי מעבדה, קמרון התחיל את המחקר הקליני הראשון שבחן טיפול בעזרת ויטמין C בקבוצה קטנה של חולי סרטן ללא טיפול בכימותרפיה שהוגדרו סופניים. באופן שרירותי נקבע כי מנת הטיפול היומית תהיה 10 גרם של חומצה אסקורבית שניתנת לחולה בעירוי תוך ורידי. לצורך השוואה, ההמלצה באותה התקופה לצריכת ויטמין C הייתה 60 מ"ג ביום ממזון. אחרי מאה ימי מחקר, התוצאות היו מאוד חיוביות. למרות הצפי שהתבסס על נתוני קבוצות דומות של חולים ביום המאה למחקר שיעור התמותה היו 50% בלבד.

קמרון חובר לליינוס פאולינג, מדען בעל שם עולמי, זוכה שני פרסי נובל ובעל עניין רב בהשפעת ויטמין C על מערכת החיסון. יחד הם מפרסמים עוד מספר מחקרים על קבוצות חולים בעלות מאפיינים זהים אך גדולות יותר. המסקנות היו עקביות והראו שמתן חומצה אסקורבית בעירוי תוך ורידי לחולי סרטן בשלב מחלה מתקדמים תרמה לשיפור איכות החיים והארכת חייהם.

הפרסום הזה יצר סערה בקרב רופאים, חוקרים והציבור הרחב ופאולינג וקמרון ספגו ביקורת והואשמו בהטיית המחקרים.

באותו הזמן באחד המרכזים הרפואיים הגדולים והמוערכים בעולם – "מאיו קליניק" בארה"ב, חוקר בשם צ'רלס מוארטל וחבריו מתכננים שני מחקרים במבנה אקראי, מבוקר וכפול סמיות. מבנה המחקר שנחשב האיכותי ביותר בתחום המחקר הרפואי. בדומה למחקרים של קמרון ופאולינג המשתתפים קיבלו 10 גרם של ויטמין סי אך בשונה הטיפול ניתן בבליעה ולא בעירוי תוך ורידי ולאחר שהחולים קיבלו טיפול בכימותרפיה.

התוצאות היו כישלון מוחלט. עקומות ההישרדות של קבוצת הבקרה שקיבלה את טיפול הדמה, הפלסיבו, הייתה זהה לקבוצת הטיפול בויטמין C!

בשלב הזה החלו חילופי האשמות בין שני הצדדים. במאיו קליניק טענו שפאולינג וקמרון בחרו מטופלים עם מצב מחלה קל יותר כדי להבטיח תוצאות חיוביות יותר. ומנגד טענו שהחולים במיאו קליניק קיבלו כימותרפיה לפני הטיפול בויטמין C ולכן הטיפול לא הצליח.

מחקר נוסף שערכו קבוצת המחקר של מוארטל בארה"ב בחולים ללא טיפול בכימותרפיה הניב תוצאות זהות. המחקר פורסם באחד מעיתוני הרפואה החשובים ביותר "New England Journal of Medicine" ומסקנת הקהילה הרפואית הייתה שאין מקום לחומצה אסקורבית בטיפול במחלת הסרטן.

 

תגלית מפתיעה וחשובה

רק עשור לאחר מכן, פרויקט של המכון הלאומי לבריאות (NIH) בארה"ב עורר שוב את העניין בויטמין C.

בשנת 1985 חוקרים מטעם ה NIH התבקשו לבחון מחדש את ההמלצות לצריכה יומית של ויטמינים ומינרלים. בין היתר נבדקו מאפיינים שונים הקשורים בויטמין C. טכנולוגיה חדשה לאותה התקופה אפשרה לחוקרים לבחון מקרוב בתנאי מעבדה את תהליך חילוף החומרים של ויטמין C מרגע הבליעה ועד הגעתו לזרם הדם.

מסתבר שריכוז הויטמין במחזור הדם נמצא כל הזמן בבקרה של מספר מנגנונים שפועלים יחד – הספיגה במעיים, הזמינות בזרם הדם, הריכוז ברקמות השונות וההפרשה בשתן, כולם קשורים אחד בשני לצורך יצירת איזון. כאשר הם בדקו מינונים שונים שניטלים בבליעה או בעירוי תוך ורידי ראו ככל שמינון הנטילה בבליעה גדל כך אחוז הספיגה במעי קטן. למעשה מעל ל 200 מ"ג בבליעה, במהלך יממה, הגוף מפעיל את מנגנון האיזון שגורם לעיכוב ספיגת הויטמין במעי.

לדוגמא, אם המינון היומי עולה מ 200 מ"ג ל 2500 מ"ג ביממה, הריכוז בזרם הדם יעלה מ  12 מ"ג לדציליטר ל 15 מ"ג לדציליטר. כלומר, לא באופן פרופורציונאלי.

לעומת זאת, חומצה אסוקרבית הניתנת כעירוי תוך ורידי עוקפת את מנגנון האיזון ויכולה להביא לרמת חומצה אסקורבית גבוהה עד פי 100 מאשר נטילה באמצעות בליעה.

בהמשך החוקרים ערכו סדרת מחקרים בתנאי מעבדה ומצאו כי רק ריכוז גבוה יחסית של חומצה אסקורבית עשוי לגרום לעיכוב של שגשוג תאי הגידול הסרטני.

אם כך, בשל חוסר ידע באותה התקופה בנושא חילוף החומרים של ויטמין C ניתן להבין את מסקנות המחקרים של מוארטל וחבריו במאיו קליניק.

ובכל מקרה, אין תועלת בטיפול פומי בויטמין C כנגד סרטן.

 

האם ויטמין C ליפוזומלי נספג יותר ?

במחקר קליני שנערך ב 2016 וכלל 11 מתנדבים נערכה השוואה של רמת חומצה אסקורבית בדם לאחר קבלת ויטמין C במספר תצורות שונות. כל המשתתפים קיבלו ויטמין C ב 4 תצורות – בליעת תכשיר ליפוזומלי (באיור – Encapsulated), תכשיר שאינו ליפוזומלי (באיור – Un-Encapsulated), פלסיבו (באיור – Placebo) או לאחר קבלת עירוי (באיור – Intravenous).

בסיכום המחקר, הטיפול בויטמין C ליפוזומלי אכן הראה זמינות ביולוגית גבוהה במעט בהשוואה לחומצה אסקורבית (2).

אך מאחר, ומחקרי מעבדה לימדו כי דרוש ריכוז גבוה של חומצה אסקורבית בדם כדי לגרום לעיכוב של שגשוג תאי סרטן, התכשיר הליפוזומלי אינו מהווה יתרון בטיפול בסרטן.

ויטמין C ליפוזומלי

מקור: Davis JL. et al. Liposomal-encapsulated Ascorbic Acid: Influence on Vitamin C Bioavailability and Capacity to Protect Against Ischemia-Reperfusion Injury. Nutr Metab Insights. 2016;9:25–30.

 

העתיד של ויטמין C בטיפול בסרטן

החל משנת 2000 החומצה האסקורבית עשתה קאמבק אופטימי כטיפול משלים הניתן בעירוי תוך וירידי. מכיוון שעל פי חוק במדינות מתוקנות כל חומר שניתן בהזרקה מיד מקבל מעמד תרופה אז רק רופאים עוסקים מאז ועד היום בטיפול מסוג זה.

מאז ועד כתיבת שורות אלו פורסמו מספר מחקרים בקבוצות קטנות של חולים שבדקו את בטיחות השימוש בחומצה אסקורבית הניתנת בהזרקה. החומר נמצא בטוח אך התוצאות בהקשר להשפעתו על התהליך הסרטני היו סותרות. הביקורת בקרב קהילת המחקר על כך היא שבחלק מהמחקרים השתמשו בצורות אחרות של חומצה אסקורבית ולכן התוצאות השונות.

בשנת 2015 פורסם בכתב העת oncologist סיכום של 34 מחקרים ובו נטען כי אין מספיק עדויות לכך שמתן חומצה אסקורבית בעירוי לחולי סרטן תתרום לעיכוב חלוקת תאי סרטן או הפחתה של רעילות הטיפול המקובל (3). חשוב להבין שמאמרים מסוג זה משפיעים באופן משמעותי על תחום המחקר ונכון להיום רופאים שונים בעולם עוסקים במתן ויטמין C בעירוי תוך וירידי אך ללא פרסום בכתבי עת רפואיים.

 

לסיכום, ויטמין C הוא חומר חשוב במעלה לתפקודי גוף שונים. לדמנו שאין שינוי משמעותי ברמת הזמינות שלו בדם מתוסף תזונה במינון גבוה מ 200 מ"ג. כטיפול משלים בסרטן אנו יודעים שאכילת תזונה צמחית מלאה המכילה בין היתר גם מזונות עשירים בויטמין C היא הדרך הטובה ביותר לשפר את תפקודי מערכת החיסון ולהפחית את הסיכון להתפתחות תהליך סרטני.

 

מקורות
  1. Levine M, Espey MG, Chen Q. Losing and finding a way at C: new promise for pharmacologic ascorbate in cancer treatment. Free Radic Biol Med. 2009;47(1):27-29.
  2. Davis JL, Paris HL, Beals JW, Binns SE, Giordano GR, Scalzo RL, Schweder MM, Blair E, Bell C. Liposomal-encapsulated Ascorbic Acid: Influence on Vitamin C Bioavailability and Capacity to Protect Against Ischemia-Reperfusion Injury. Nutr Metab Insights. 2016 Jun 20;9:25-30.
  3. Jacobs C, Hutton B, Ng T, Shorr R, Clemons M. Is there a role for oral or intravenous ascorbate (vitamin C) in treating patients with cancer? A systematic review. Oncologist. 2015;20(2):210-223.

צביקה ראובן - נטורופת מוסמך, ויוצר "המטבח האנטי סרטני"

אני כאן בשבילך!

אשמח לתת לך ייעוץ טלפוני

בחינם

זה הזמן למלא פרטים ונדבר עוד היום!

צביקה ראובן - נטורופת מוסמך, ויוצר "המטבח האנטי סרטני"
דילוג לתוכן