חיפוש באתר

מניעת סרטן הערמונית

מניעת סרטן הערמונית

כותב: צביקה ראובן

נטורופת מוסמך ומנהל הקליניקה

ראשי פרקים

סרטן הערמונית נחשב כמחלה הממאירה השכיחה ביותר בגברים מעל גיל 50, וחוקרים מעריכים כי עשירית מהגברים בעולם המערבי יאובחנו במהלך חייהם בסרטן מסוג זה.

אבחנה של סרטן הערמונית נעשית בעזרת בדיקות פשוטות יחסית, ולכן במרבית המקרים הגידול מתגלה בשלב מוקדם. במצב כזה, במקרים רבים, ההמלצה היא לעקוב אחרי המחלה בעזרת בדיקות שונות. בשל כך, ברוב המקרים תחזית ההישרדות (five year survival rate) של סרטן הערמונית נחשבת כמעודדת במיוחד.

עובדות אלו, בשילוב המאפיינים הייחודיים של סוג הסרטן הזה הופכים אותו למתאים במיוחד להתערבות תזונתית לצורך מניעת התפתחות מחלה או מניעת התקדמות לאחר אבחנה ושיפור איכות החיים.

 

משקל הגוף

מספר ארגוני בריאות בעולם מדגישים כי עודף משקל מהווה גורם סיכון משמעותי בהתפתחות של תהליך סרטני. רקמת השומן הפועלת כאיבר לכל דבר, מפרישה חומרים דלקתיים שפוגעים בחסינות של הגוף והיכולת שלו לאתר ולהשמיד תאי סרטן. עודף שומן גם מתאפיין לרוב ברמה גבוהה של הורמונים, שחלק מתפקידים בגוף הוא לעודד בניית רקמות שעלולה לגרות גדילה של רקמה סרטנית.

במקרה של סרטן הערמונית, קיימות עדויות שעודף משקל עלול לגרום למחלה אגרסיבית יותר. מנתוני מעקב של יותר ממיליון גברים, נמצא שכל עלייה של 5 נקודות במדד מסת הגוף (מוכר גם כמדד BMI המשמש להערכת תת/עודף משקל) שוות ערך לעלייה של 20% בסיכון לתמותה מסרטן הערמונית וסיכון דומה להישנות של המחלה (1).

 

תזונה 

הבחירה בין מגוון הדיאטות שנטען שהן מומלצות לחולי סרטן הערמונית עלולה להיות חוויה מאתגרת. עד כה, מתווה תזונתי הכולל ברובו תזונה מעולם הצומח הוכיח את עצמו במספר מחקרים (2, 3). נראה כי התועלת של תזונה צמחית מלאה (plant based diet) היא תוצאה של גורמים בדיאטה, מצד אחד צריכה של יותר מזונות נוגדי סרטן כמו ירקות מקבוצת המצליבים, עגבניות, סויה וכדומה ומצד שני מניעה מאלכוהול, שומן רווי, בשר בקר, מוצרי חלב ומזונות מעובדים, שנמצאו כולם כמגבירי סיכון להתפתחות סרטן הערמונית.

צריכת דגי מי ים עמוקים כגון סלמון גם הוכחה כיעילה בשל תכולת החומר אומגה 3 בדגים, הפועל כנוגד דלקת בגוף ולכן כבעל השפעה מעכבת על הסביבה של הרקמה הסרטנית.

בין המזונות שיש להם השפעה רבה על סרטן הערמונית נמצאות העגבניות, הן עשירות בחומר בשם ליקופן, נוגד חמצון עוצמתי שנמצא גם בפירות וירקות אדומים אחרים. בתנאי מעבדה, ליקופן גרם לעיכוב יצירת קולטנים להורמונים ברקמת גידול, יותר מוות של תאים סרטניים, בלימה של גדילת הרקמה הממאירה והגנה על תאים תקינים. במחקרי תצפית בהם עקבו אחרי מצבם הבריאותי של קבוצות אוכלוסייה גדולות, נראה שגברים שצרכו עגבניות בכמות גבוהה ובאופן קבוע היו בסיכון מופחת לפתח סרטן ערמונית (4).

ליקופן נספג ביותר יעילות על ידי הגוף בסביבה שומנית, לדוגמא יחד עם שמן זית, וריכוזו גבוה יותר במוצרי מחית/רכז (ללא תוספת סוכר או חומרים משמרים) לעומת עגבנייה טרייה.

גם צריכה גבוהה יותר של ירקות מקבוצת המצליבים (ברוקולי, כרוב, כרובית, קולורבי, עלי מנגולד ועוד) קשורה בסיכון מופחת לפתח סרטן ערמונית. ירקות אלו מכילים תרכובות נוגדות סרטן במנגנונים שונים. במעקב שנמשך 4 שנים ותיעד יומני אכילה של מעל לאלף גברים שאובחנו עם מחלה מקומית, אלו שהקפידו על אכילת ברוקולי או כרובית בכל יום, היו בסיכון מופחת לחזרה אגרסיבית של הסרטן, לעומת גברים שאכלו ירקות מקבוצת המצליבים  לעתים רחוקות (5).

בעוד שסרטן הערמונית הוא סוג הממאירות השכיחה בגברים לבנים בארה"ב, בסין מדובר בסרטן נדיר למדי. במעקב אחר מהגרים מאסיה לארה"ב נצפתה תחלואה גבוהה יותר במהגרים מאשר בני משפחותיהם שנשארו בארץ המוצא, וההשערה המובילה כיום היא שהגורם לכך הוא שינוי בארוחות החיים. נראה כי צריכה גבוהה של טופו (מאכל מסורתי בין אלפי שנים במטבח הסיני), שתיית תה ירוק ומניעה מאלכוהול, מזון מעובד ומוצרי חלב הם הגורמים העיקריים בתחלואות סרטן הערמונית הנמוכה בסין (6).

גם הרימון, הנמנה עם שבעת המינים, ומסמל בתרבויות שונות שפע וחוכמה, מכיל תרכובות שהראו בתנאי מעבדה יכולת קטילה ועיכוב של תאי סרטן הערמונית. במחקר קליני מפורסם, גברים במצב של עלייה במדדי המחלה (מדד PSA המשמש כחלק מאבחון המחלה ולמעקב אחרי יעילות הטיפול) אחרי קבלת טיפולים חולקו למספר קבוצות מחקר. נמצא כי הקבוצה שהקפידה על שתיית כוס מיץ רימונים מידי יום במשך מעל לשנתיים, חוותה האטה משמעותית בקצב עליית מדדי המחלה בבדיקות מעבדה. (7).

 

תוספי תזונה

רוב הרכיבים נוגדי הסרטן הנמצאים במזון צמחי מלא נחקרו גם בצורתם המבודדת כתוסף תזונה. במקרים רבים נמצא ששימוש במרכיב יחיד היה פחות יעיל מאשר מזון מלא וטבעי המכיל טווח חומרים פעילים המשלימים זה את זה.

חשובים לציון הם תוספי ויטמין D וחומצת השומן החיונית אומגה3.

ידוע שרמת ויטמין D נמוכה מהווה גורם סיכון להתפתחות של סוגי הממאירויות הנפוצות. אך במקרה של חולי סרטן הערמונית המסקנות אינן ברורות, ונראה כי רמה נמוכה אינה מומלצת כלל (8) אך באופן מפתיע, גם רמה גבוהה מידי עלולה להוות סיכון (9). לכן, במקרה של ויטמין D הבחירה הזהירה תהיה שמירה של רמת ויטמין תקינה בטווח בין 40-50 נ"ג/מל בדם.

אומגה3 היא חומצת שומן חיונית, כלומר גוף האדם אינו מסוגל ליצרה ויש לצרוך אותה ממזון. באחד המחקרים, גברים הממתינים לניתוח להסרת הערמונית, חולקו לשתי קבוצות. קבוצת מחקר שהתבקשה להקפיד על דיאטה דלת שומן ונטילת תוסף אומגה3, ולעומתם קבוצת ביקורת שצרכה דיאטה אמריקאית טיפוסית ללא שימוש בתוסף תזונה. לאחר שישה שבועות, במעמד הניתוח, בקבוצת המחקר בלבד נצפתה ירידה במדדי השגשוג של תאי הסרטן (Ki67). החוקרים אף הגדילו לעשות, והשוו בין דגימות דם של משתתפים בקבוצות השונות והראו יכולת בלימה משמעותית של תאי הגידול בדגימת הדם של קבוצת המחקר! (10).

ראוי גם להתייחס לתוסף "פקטין הדרים משובח" (באנגלית: Modified citrus pectin) הנמכר תחת שם המותג "Pecta-Sol" של חברת EcoNugenics. מדובר בחומר המופק מקליפות הדרים ועובר שינוי כימי ליצירת תרכובת שהוכחה בתנאי מעבדה כנוגדת סרטן. מסקנות הביניים מאחד הניסויים בחומר זה, שנערך בישראל, הוצגו בכנס השנתי של "החברה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית" (ASCO). למחקר גויסו גברים במצב של עלייה במדדי המחלה בבדיקות מעבדה, וזאת למרות הסרת הערמונית או טיפולי קרינה. בכל החולים נשללו המצאות של גרורות. בכנס, פורסמו תוצאות המעקב (בדיקות מעבדה ודימות) של 35 חולים שהקפידו על הטיפול בתוסף פקטין הדרים במשך חצי שנה, וביותר ממחצית מקבוצה זו נצפתה יציבות או ירידה במדדי המחלה לעומת נתוני סטטיסטיקה של גברים במצב דומה (11).

(למעבר למאמר בו כתבתי עוד על תוסף פקטין הדרים מעובד בטיפול בסרטן אפשר ללחוץ כאן).

 

פעילות גופנית

היתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית אינם מוטלים בספק, והחדשות הטובות הן שכל פעילות תמיד מיטיבה לעומת חוסר פעילות.

במעקב של 18 שנים אחרי 2700 גברים לאחר אבחנה של סרטן ערמונית מקומי (12), נראה שגם אלו שהקפידו על הליכה במשך 90 דקות ויותר בשבוע, בקצב שאינו מצריך מאמץ ועד קצב מאומץ הפחיתו את הסיכון שלהם בקרוב לחצי לתמותה מכל סיבה (all cause mortality – נתון המתאר את מספר מקרי המוות השנתיים בקבוצת גיל מסוימת מכל סיבה שהיא). באותו המחקר נמצא גם שהתעמלות נמרצת במשך יותר מ 3 שעות בשבוע הפחיתה ב 61% את הסיכון לתמותה מסרטן הערמונית לעומת שעה אחת בלבד בשבוע.

קלינאים רבים נמנעים מלהמליץ על פעילות גופנית במצבים בהם קיימות גרורות גרמיות מחשש לפגיעה בעצמות. לאחרונה נערך באוסטרליה מחקר בו השתתפו 57 חולי סרטן ערמונית גרורתי לעצמות, שחולקו לשתי קבוצות – קבוצה בפיקוח רפואי, בה גברים התאמנו 3 פעמים בשבוע בתרגילי אירובי, כוח וגמישות, וקבוצת ביקורת ללא פעילות גופנית. לאחר 3 חודשים נצפו הבדלים משמעותיים בתפקוד הגופני בין הקבוצות, ולא דווח על שברים חדשים, החמרה בקיימים ולא נראה הבדל במדדי הכאב בעצמות בין הקבוצות (13).

יוגה היא מטודה המשלבת פילוסופיה בת אלפי שנים עם תנועות ונשימות באופן מסוים. תרגול קבוע הוכח במחקרים רבים כמיטיב עם הגוף והנפש, לרבות בטיפול האונקולוגי. באחד המחקרים, נראה שחולים במהלך טיפולי קרינה שתרגלו יוגה פעמיים בשבוע דיווחו על שיפור ברמת החיוניות ואף שיפור בעל משמעות בדיווח סובייקטיבי על התפקוד המיני! (14).

 

גוף-נפש

תוכנית "הפחתת מתחים באמצעות מיינדפולנס" (באנגלית: Mindfulness-based Stress Reduction או בקיצור MBSR) היא תוכנית טיפול המשלבת טכניקות הרפייה, מדיטציה ויוגה. שימוש בתוכנית טיפול זו מקובל כיום במרכזי רפואה בעולם המשלבים גם רפואה משלימה. אחת ממטרות התרגול היא רכישת כלים שמאפשרים שיח פנימי מעצים במצבים של חוסר ודאות. מצב תודעתי שכיח, במיוחד בגברים שעד לרגע אבחנת המחלה חוו את גופם כבריא.

ראוי לציון, הוא מחקר שכלל גברים לאחר אבחנה של סרטן ערמונית מקומי, במעקב וללא צורך בניתוח או טיפול (15). הם חולקו לשתי קבוצות – האחת טופלה בתוכנית MBSR והאחרת ללא התערבות שימשה כקבוצת ביקורת. בסיום 8 שבועות המשתתפים בתוכנית דיווחו על שיפור במצבם הרגשי ויכולת ההסתגלות למצבם החדש. אך חשוב מכל, לעומת, קבוצת הביקורת, רוב משתתפי תוכנית ה MBSR תיארו חווית "צמיחה פוסט-טראומית" מעצימה. (מצב תודעתי של חשיבה ותפיסת עולם שצמח מתוך מצוקה וקושי ומסייע לאדם להתמודד באופן יותר חיובי עם השינוי בחייו).

 

מקורות
  1. Cao Y, Ma J. Body mass index, prostate cancer-specific mortality, and biochemical recurrence: a systematic review and meta-analysis. Cancer Prev Res (Phila). 2011 Apr;4(4):486-501.
  2. Ornish D, Weidner G, Fair WR, Marlin R, Pettengill EB, Raisin CJ, Dunn-Emke S, Crutchfield L, Jacobs FN, Barnard RJ, Aronson WJ, McCormac P, McKnight DJ, Fein JD, Dnistrian AM, Weinstein J, Ngo TH, Mendell NR, Carroll PR. Intensive lifestyle changes may affect the progression of prostate cancer. J Urol. 2005 Sep;174(3):1065-9; discussion 1069-70.
  3. Frattaroli J, Weidner G, Dnistrian AM, Kemp C, Daubenmier JJ, Marlin RO, Crutchfield L, Yglecias L, Carroll PR, Ornish D. Clinical events in prostate cancer lifestyle trial: results from two years of follow-up. Urology. 2008 Dec;72(6):1319-23.
  4. PDQ® Integrative, Alternative, and Complementary Therapies Editorial Board. PDQ Prostate Cancer, Nutrition, and Dietary Supplements. Bethesda, MD: National Cancer Institute.
  5. Kirsh VA, Peters U, Mayne ST, Subar AF, Chatterjee N, Johnson CC, Hayes RB; Prostate, Lung, Colorectal and Ovarian Cancer Screening Trial. Prospective study of fruit and vegetable intake and risk of prostate cancer. J Natl Cancer Inst. 2007 Aug 1;99(15):1200-9.
  6. Kimura T. East meets West: ethnic differences in prostate cancer epidemiology between East Asians and Caucasians. Chin J Cancer. 2012;31(9):421-429.
  7. Pantuck AJ, Pettaway CA, Dreicer R, Corman J, Katz A, Ho A, Aronson W, Clark W, Simmons G, Heber D. A randomized, double-blind, placebo-controlled study of the effects of pomegranate extract on rising PSA levels in men following primary therapy for prostate cancer. Prostate Cancer Prostatic Dis. 2015 Sep;18(3):242-8.
  8. Murphy AB, Nyame Y, Martin IK, Catalona WJ, Hollowell CM, Nadler RB, Kozlowski JM, Perry KT, Kajdacsy-Balla A, Kittles R. Vitamin D deficiency predicts prostate biopsy outcomes. Clin Cancer Res. 2014 May 1;20(9):2289-99.
  9. Xu Y, Shao X, Yao Y, Xu L, Chang L, Jiang Z, Lin Z. Positive association between circulating 25-hydroxyvitamin D levels and prostate cancer risk: new findings from an updated meta-analysis. J Cancer Res Clin Oncol. 2014 Sep;140(9):1465-77.
  10. Aronson WJ, Kobayashi N, Barnard RJ, Henning S, Huang M, Jardack PM, Liu B, Gray A, Wan J, Konijeti R, Freedland SJ, Castor B, Heber D, Elashoff D, Said J, Cohen P, Galet C. Phase II prospective randomized trial of a low-fat diet with fish oil supplementation in men undergoing radical prostatectomy. Cancer Prev Res (Phila). 2011 Dec;4(12):2062-71.
  11. Daniel Keizman et al. Effect of PectaSol-C modified citrus pectin (P-MCP) treatment (tx) on PSA dynamics in patients (pts) with nonmetastatic, biochemically relapsed prostate cancer (BRPC): Results of the interim analysis of a prospective phase II study. Journal of Clinical Oncology 2017 35:15_supple16588-e16588.
  12. Kenfield SA, Stampfer MJ, Giovannucci E, Chan JM. Physical activity and survival after prostate cancer diagnosis in the health professionals follow-up study. J Clin Oncol. 2011 Feb 20;29(6):726-32.
  13. Galvão DA, Taaffe DR, Spry N, Cormie P, Joseph D, Chambers SK, Chee R, Peddle-McIntyre CJ, Hart NH, Baumann FT, Denham J, Baker M, Newton RU. Exercise Preserves Physical Function in Prostate Cancer Patients with Bone Metastases. Med Sci Sports Exerc. 2018 Mar;50(3):393-399.
  14. Ben-Josef AM, Chen J, Wileyto P, Doucette A, Bekelman J, Christodouleas J, Deville C, Vapiwala N. Effect of Eischens Yoga During Radiation Therapy on Prostate Cancer Patient Symptoms and Quality of Life: A Randomized Phase II Trial. Int J Radiat Oncol Biol Phys. 2017 Aug 1;98(5):1036-1044.

צביקה ראובן - נטורופת מוסמך, ויוצר "המטבח האנטי סרטני"

אני כאן בשבילך!

אשמח לתת לך ייעוץ טלפוני

בחינם

זה הזמן למלא פרטים ונדבר עוד היום!

צביקה ראובן - נטורופת מוסמך, ויוצר "המטבח האנטי סרטני"
דילוג לתוכן