אם שאלת המיליון שקל בתוכנית "מי רוצה להיות מיליונר" תהיה – מה שמה של המחלה השכיחה ביותר איתה מתמודד המין האנושי? התשובה היא – זיהומים ויראליים בדרכי הנשימה העליונות.

בין אם מדובר בצינון, שפעת או זיהום אחר בדרכי הנשימה – למערכת החיסון יש תפקיד מרכזי בהתמודדות עם הזיהום, ולתזונה יש השפעה משמעותית על יעילות ותפקוד מערכת החיסון.

אם כך, מה אנחנו יודעים על הקשר בין תזונה לעמידות החיסונית?

מחלות המוכרות לנו יותר בשם צינון (Common Cold) או שפעת (Influenza) גורמות לתחלואה ותמותה רבה מידי שנה. ולפי סיכום מחקרים נרחב, הוערך כי, מחלות הנגרמות מזיהומים אקוטיים בדרכי הנשימה גרמו ל 2.38 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם בשנת 2016 (1).

אנשים בכל הגילאים עלולים להידבק בצינון בכל השנה, ומומחים בתחום מעריכים שילד חווה בממוצע 6-10 הידבקויות בהצטננות בשנה, ומבוגר חווה בממוצע 2-4 הידבקויות בשנה (2).

(למעבר למאמר שכתבתי על מניעה וטיפול במחלות חורף בילדים אפשר ללחוץ כאן).

במקרה של צינון, לרוב מדובר במחלה המהווה "מטרד" בלבד ולא איום בריאותי, אך אפילו וירוס ממשפחת הריינו או הקורונה הגורמים לצינון המוכר, עלול לגרום לתמותה בקשישים ומדוכאי חיסון.

אם הזכרתי את וירוס הקורונה הישן והמוכר, לא ניתן להתעלם ממחלת Covid-19 הנגרמת מזיהום של נגיף הקורונה החדש שגורם גם הוא למחלת דרכי הנשימה. נכון לכתיבת שורות אלו, מתפרסמים מידי שבוע מחקרים ומאמרי דעה לגבי התפקיד של גורמים תזונתיים בהתמודדות עם Covid-19 . למרות שאין עדיין מסקנות חד-משמעיות, נראה שבדומה להתמודדות של הגוף עם הווירוסים המוכרים לנו, גם במקרה הזה לגורמי תזונה שונים יש השפעה על התמודדות הגוף (3).

 

מערכת החיסון בקצרה

מערכת החיסון שלנו אחראית למצוא, לחסל ולתעד גורמים זרים שפולשים ומאיימים על בריאות גופנו. מדובר במערכת משוכללת ומורכבת שניתן לחלק בפשטות לשני זרועות המגיבות ופועלות יחד – הזרועה המולדת והזרועה הנרכשת.

תפקיד הזרוע המולדת, המתפתחת עוד בשלב העוברי, הוא לזהות ולפעול נגד כל גורם מאיים שאינו שייך לגוף. זרוע זו מורכבת מתאי חיסון (למשל, נויטרופילים ומקרופאגים, שמספרם נמדד בספירת הדם המוכרת) שתפקידם לזהות נוכחות של חיידקים, וירוסים ושאר טפילים, ולהפעיל נגדם תהליך דלקתי. תאים השייכים לזרוע המולדת, גם אחראים על החזרה לשגרה ב "זירת האירוע" (ממש כמו בסרט…) באמצעות הפסקת הדלקת ותיקון הרקמה בה התרחש חיסול המזהם.

יחד עם זאת, תאי החיסון השייכים לזרוע המולדת לא אחראים על היעילות והמהירות של התגובה לנוכחות של גורם מזהם. כאן משתלבים תאי הזרוע הנרכשת.

תפקיד הזרוע הנרכשת הוא ליצור ולהפעיל תאי חיסון ייחודיים (לימפוציטים מסוג T ו- B) בעלי רמת דיוק גבוהה יותר נגד מזהם מסוים. מהלך זה מביא ליצירת "זיכרון" חיסוני של החיידק או הנגיף איתו הגוף התמודד, וכך אם הגוף ייחשף שוב לאותו איום תגובת תאי החיסון תהיה מהירה ומדויקת יותר (4).

(אל דאגה, רק עוד רגע של ביולוגיה ואגיע להסבר לגבי הקשר בין מערכת החיסון לתזונה 🙂

במקרה של שפעת לדוגמא, קיימים שלושה סוגי אבטיפוס למחלה, כאשר שפעת מסוג A היא השכיחה. נגיף מסוג זה נוטה לעבור מוטציות לעיתים קרובות, ושינוים אלו מקשים על מערכת החיסון ליצור "זיכרון חיסוני"  שיאפשר לגוף תגובה יעילה ומהירה בחשיפה חוזרת לווירוס.

יכולת תאי החיסון ליצור "זיכרון חיסוני" שימשה מדענים בפיתוח חיסונים רבים שהשפיעו על מגמות תחלואת הזיהומים במאה ה-20.

יחד עם זאת, במקרה של החיסון העונתי נגד שפעת, בשל יכולת השינוי של הנגיף, המרכז לבקרת מחלות (CDC) בארה"ב פרסם סיכום מחקרים בנושא יעילות החיסון. לפי הפרסום, הוערך כי החיסון נגד שפעת בעונת החורף של שנת 2020 יהיה יעיל בכ- 45% בלבד למניעת זיהום שפעת (5).

מאז עונת 2011-2012 יעילות החיסון לשפעת נעה בין 19% –54% [6].

מסיבות אלו, קיים צורך אמיתי לשלב עוד כלים פשוטים, זולים, בטוחים ויעילים לשיפור תפקוד מערכת החיסון. אולי… תזונה?

 

תפקיד התזונה בעמידות החיסונית

העובדות בנושא הקשר בין תזונה לבריאות וחולי, נוטות לעיתים קרובות "להישכח" בשיח הרפואי, למרות שהקשר זה מבוסס היטב בספרות הרפואית (7).

הויטמינים A, C, D, B12, B6 וחומצה פולית והמינרלים ברזל, סלניום, מגנזיום, אבץ ונחושת, כולם ממלאים תפקיד חשוב בפעילות החיסונית או משלמים את תאי החיסון של הזרוע המולדת והנרכשת.

אנחנו יודעים כיום, שאפילו חוסר קל באחד או יותר מחומרים אלו עלול לגרום לירידה בתנגודת החיסונית. למעשה נכון לכתיבת שורות, מלבד מגנזיום וויטמין E, הרשות האירופאית לבטיחות מזון (EFSA) אישרה את הטענות עבור כל שאר הוויטמינים ומינרלים שציינתי באשר לתרומתם לתפקוד מערכת החיסון (8).

גם לחומצת השומן החיונית אומגה3 תפקיד חשוב בתגובת מערכת החיסון אליו התייחס בהמשך.

לתזונה השפעה פליאוטרופית על מערכת החיסון, כלומר לויטמינים ומנרלים במזון יש השפעה על מגוון מערכות הפועלות יחד בסינרגיה.

לדוגמא, במקרה של מערכת החיסון המולדת הויטמינים והמינרלים המפורטים לעיל משפיעים על תפקוד איברי קו ההגנה הראשון של הגוף (עור, ריאות ומעיים), ייצור ופעילות של תאי חיסון נוגדי חיידקים ופעילות נוגדת חמצון התורמת לוויסות תהליכי דלקת. ומבקרה של מערכת החיסון הנרכשת, לחומרי ההזנה תפקיד בתהליך יצירת "זיכרון חיסוני" בתאי החיסון  (7). 

 ויטמין C וויטמין D בולטים במיוחד בהשפעתם רחבת הטווח על העמידות החיסונית.

 לויטמין C השפעה על מערכת העור, הבשלה ויעילות של תאי חיסון, נדידת תאי דם לבנים לאתר בו זוהה מזהם, יצור נוגדנים ועוד (9).

במקרה של ויטמין D מסתבר שעל פני תאי חיסון רבים יש קולטנים לויטמין D המשפיעים על תפקודם, ונראה כי חיבור הויטמין לקולטן מגביר ייצור חלבונים בעלי פעילות אנטי ויראלית (10). 

 

סינדרום הדלקת

דלקת היא תגובת הנגד של מערכת החיסון לכל גירוי ופציעה או כנגד גורמים מזהמים כגון חיידקים, וירוסים ושאר טפילים שפלשו לגוף האדם. מדובר בתהליך חיוני להישרדות שלנו, ובמקרה של התמודדות עם זיהום, לתגובה הדלקתית יש תפקיד מרכזי.

התגובה הדלקתית מתאפשרת בזכות חומרים מתווכים שתפקידם לגרום לאיתות ב "זירת האירוע" אשר בעקבותיו מגיעים תאי החיסון למקום הזיהום כדי לחסל את הגורם המזהם.

אחרי שתאי החיסון מילאו את תפקידם בהצלחה, התגובה בדרך כלל מסתיימת במהירות בעזרת מולקולות שתפקידן לאותת על סיום התהליך הדלקתי וחזרה לשגרה. חומרים חשובים אלו נוצרים מחומצת השומן החיונית אומגה3. נוכחות מספקת של החומצה ברקמה אליה חדר המזהם תקבע את יכולת הגוף להביא לסיום התהליך הדלקתי וריפוי האזור אליו חדר המזהם – לדוגמא, סיום של דלקת ריאות (11).

 

ויטמין C

אנחנו יודעים שאנשים עם רמת ויטמין C תת-מיטבית נמצאים בסיכון מוגבר לזיהומים ואף דלקת ריאות (12).

קשישים הם קבוצת הסיכון שבה מערכת חיסון מאוזנת וחזקה יכולה להכריע בין חיים או מוות. לדוגמא, זיהום ויראלי שיגרום למבוגר צעיר למחלה קלה, עלול גרום לקשיש להתפתחות של סיבוך כמו דלקת ריאות שעלולה להסתיים במוות.

בסקר שנעשה בארה"ב למדנו שגם קשישים שחיים בתפקוד מלא, וגם אלו שחיים בתמיכה סיעודית, סובלים מרמת ויטמין C נמוכה בדם. בין אם בגלל מחלות רקע כרוניות כמו סוכרת, תרופות שגורמות לדלדול של ויטמין C בדם או שהם פשוט לא אוכלים מספיק פירות וירקות (13). 

ואכן, בסקירת מחקרים שפורסמה בספריית קוֹקרֵן (מאגר מידע רפואי בעל השפעה רבה בעולם הרפואה) ניתנה התייחסות לתועלת האפשרית של נטילת תוסף בקשישים שאינם צורכים מספיק ויטמין C ממקורות תזונתיים (14).

כאשר מדובר בתזונה, ויטמין C נמצא בשפע בפירות וירקות טריים וחשוב לצרוך מאלו על בסיס יומי.

 

ויטמין D

ויטמין "השמש" שמוכר לנו יותר בקשר לבריאות העצמות נחקר המון בשנים האחרונות בגלל תפקידו במערכת החיסון.

בשנת 2017 פורסמה סקירת מחקרים מפורסמת בעיתון הרפואי British Medical, שהוכיחה כי נטילת תוסף ויטמין D על בסיס יומי הינה התערבות בטוחה ויעילה להגנה מפני זיהומים נשימתיים. למעשה החוקרים מצאו כי אלו שהיו להם רמות ויטמין D נמוכות בדם ונטלו תוסף מידי יום הפחיתו ב 70% את הסיכון ללקות בזיהום נשימתי! (15).

אגב, סקר נרחב הראה שרוב תושבי מדינת ישראל שטופת השמש סובלים מרמות נמוכות של ויטמין D בדם, וסביר להניח שהסיבה היא אורח החיים של מרבית התושבים המבוגרים שלא כולל חשיפה קבועה לשמש במהלך היום (16).

 

אבץ

אבץ הוא ללא ספק המינרל החשוב ביותר בתפקוד של מערכת החיסון שלנו – הוא חיוני להבשלה מלאה ותקינה של תאי החיסון, הן בזרוע המולדת והן בזרוע הנרכשת.

אפילו מחסור קל באבץ יכול לפגוע בעמידות החיסונית שלנו ולהעלות סיכון להידבקות בזיהומים שונים. אולי זה ההסבר למחקרים שהראו שילדים עם מחסור באבץ נמצאים בסיכון גבוהה יותר לסבול מזיהומים בדרכי הנשימה העליונות ודלקות ריאות (17).

במחקר שנערך בשנת 2016 בדקו את ההשפעה של תוסף אבץ על תפקוד מערכת החיסון של אנשים בגילאי 65 ומעלה שאובחנו עם רמות נמוכות של אבץ בדם. למדנו שאם רמת האבץ בדם נמוכה, אז שימוש בתוסף אבץ במינון של 30 מ"ג ביום במשך חודש אחד בלבד, הספיקה כדי לשפר את היצור של תאי מערכת החיסון שתפקידם הוא  לסייר בגוף כדי למצוא תאים בריאים שנגועים בוירוסים ולחסל אותם יחד עם הוירוס (18).

כאשר מדובר בתזונה, אבץ נמצא בנבטי חיטה, אגוזים וזרעים (זרעי דלעת, זרעי חמנייה, קשיו, שקדים) טחינה, קטניות (חומוס, עדשים, שעועית), שמרי בירה, שיבולת שועל, דוחן, קינואה, ביצים, יוגורט ועוד.

 

לסיכום, אסטרטגיה טיפולית המשלבת מגוון מקורות תזונתיים עשירים ביטמינים ומינרלים בשילוב השלמת חסרים באמצעות תוספי תזונה, עשויה לתרום לשיפור משמעותי של בריאות הציבור והפחתת הסיכון לזיהומי מערכת הנשימה.