המצב ההורמונאלי של האישה הוא מצב ייחודי כמו תביעות האצבעות שלה.

נשים רבות חוות חשש, בשל השכיחות הגוברת של עלייה במשקל הנראית בנשים בגיל המעבר. רבות מקשרות את המצב לגיל, אורח החיים המערבי או אולי גנטיקה. אך למעשה מדובר במהלך משולב של ירידה מהירה ברמת ההורמון אסטרוגן, יחד עם ביטוי מוגבר של ההורמון טסטוסטרון.

האם גם במקרה זה אורח חיים בריא יכול להשפיע על המהלך ההורמונלי הגורם להשמנה?

נראה שכן!

תפקידו של אסטרוגן

סוגי ההורמונים השונים בגוף האישה עובדים יחד כמו תזמורת שמנגנת באופן מושלם. שמות של הורומונים כמו אסטרוגן, פרוגסטרון ואפילו טסטוסטרון מוכרים לכולנו, והם אלה שמשפיעים על גופה ואיכות החיים של כל אישה.

למעשה, אסטרוגן הוא שם של קבוצת הורמונים, אך לצורך ההסבר הפשוט אתייחס אליהם בשם אחד.

גיל המעבר הוא השלב בו מסתיימת תקופת הפוריות ובגוף האישה נראת ירידה של רמת האסטרוגן.

לאסטרוגן יש 400 תפקידים בגוף האישה, וקולטנים להורמון הזה נמצאים בהרבה מערכות בגוף – מוח, שרירים, עצמות, שלפוחית השתן, אברי המין הנשיים, לב ועוד. עכשיו אתם מבינים למה כאשר רמת האסטרוגן יורדת באופן טבעי, יש תסמינים שונים במערכות שונות בגוף…

הירידה ברמת האסטרוגן עלולה להשפיע על חילוף החומרים של סידן ולכן לסיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס.

(למעבר למאמר שכתבתי על תפקידו של ויטמין K2 בבריאות העצם אפשר ללחוץ כאן).

אחד מתפקידי האסטרוגן הוא השפעה על פיזור השומן ברקמות שונות בגוף, וכתגובה לירידה ברמת האסטרוגן בגיל המעבר,  במקרים רבים תראה עלייה לא רצונית במשקל הגוף (עוד מעט הסבר…).

לדעתי, מתוך התסמינים הגופניים והרגשיים שעלולים להראות כתגובה לשינוי ההורמונלי בגוף האישה – גלי החום, השינויים במצב הרוח, הפרעות השינה או הזיהומים החוזרים בדרכי השתן, העלייה במשקל היא התגובה הגופנית עם ההשלכות הבריאותיות המשמעותיות ביותר.

אותה עלייה במשקל, מעלה סיכון להתפתחות של מחלות כגון סוגרת מסוג 2, אוסטאופורוזיס או מחלת לב.

למעשה אנחנו יודעים שנשים בגיל המעבר נוטות לסבול פי 3 יותר מעודף משקל מאשר נשים בתקופת הפוריות (1). ולכן, במרוצת השנים התפתח "מיתוס" שטען שאותה עלייה במשקל היא מצב בלתי נמנע, וקשור במצב ההורמונאלי.

אך האם זה אכן גורלה של כל אישה ?

אסטרוגן בגיל המעבר

ההורמון אסטרוגן אחראי על הצטברות השומן ברקמה התת-עורית בירכיים בישבן ובבטן.

כדי להשפיע על פיזור השומן, אסטרוגן מתחבר לקולטנים על גבי תאי השומן, ויש שני סוגי קולטנים: קולטנים מסוג אלפא (ERα) שמעודדים פעילות של אסטרוגן, וקולטנים מסוג בטא (ERβ) שמדכאים את השפעת ההורמון. היחס בניהם יקבע את מידת ההשפעה של אסטרוגן על תאי השומן.

באזור רקמת השומן בבטן יש יותר קולטנים מסוג אלפא, ולכן יש שם יותר השפעה על תאי השומן. חוקרים מצאו שאסטרוגן מגביר את קצב "חילוף החומרים" בתאי השומן בבטן וכך בעצם משפיע על פיזור שומן תקין באזור זה כדי לשמור על האברים הפנימים ולמנוע השמנה (2). לכן, הירידה המהירה ברמת האסטרוגן המאפיינת את גיל המעבר פוגעת בהגנה של ההורמון על תאי השומן בבטן!

במקביל, רמה גבוהה של הורמון המין הגברי טסטוסטרון גם מעודדת הצטברות של שומן בטני בנשים (3). ההסבר לכך קשור לחלבונים מסוימים (SHBG) שתפקידם "לתפוס" הורמונים חופשיים כמו אסטרוגן או טסטוסטרון כדי לווסת את כמותם בדם. בגיל המעבר יורדת יכולת היצור של חלבונים אלו, וכתוצאה מכך רמת הטסטוסטרון החופשי עלולה להעלות.

לכן, התיאוריה המובילה מסבירה שהמצב נגרם משילוב בין ירידה מהירה ברמת האסטרוגן ורמה גבוהה של רמת הטסטוסטרון.

אם במקביל למהלך המתואר, אישה גם תעדיף תזונה קלוקלת, תימנע מפעילות גופנית או תשתמש בתרופות מסוימות (סטרואידים, אינסולין ועוד)…אז המצב רק עלול להסתבך יותר ו "מעגל קסמים" עלול להיווצר.

הגעתי לגיל המעבר – מה ניתן לעשות ?

כמו בכל מתכון מוצלח  הכנה מראש – ברגע שאישה מתחילה לחוות שינויים בווסת החודשית מתישהו בעשור שבין גיל 40 ל- 50, היא רוצה להתחיל בשינוי תזונתי ופעילות גופנית.

אחד ממחקרי התזונה המשפיעים בהיסטוריה – The Framingham Nutrition Study הראה במעקב של 12 שנים, שנשים שצרכו תזונה עשירה בשומנים וענייה בסיבים תזונתיים היו בסיכון של פי 3-4 לסבול השמנה בטנית ומחלות מטבוליות (סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם ושומנים גבוהים) (4).

ולעומת זאת, אימוץ אורח חיים המדגיש אכילת מזונות צמחיים מלאים, זרעי פשתן טחונים, מוצרי סויה מסורתיים ושפע פירות וירקות במקביל לתוכנית אימון מתונה, נמצא כאסטרטגיה יעילה לשמירה על משקל גוף תקין בנשים בגיל המעבר (5).

לסיכום, משקל גוף תקין הוא הגורם החשוב ביותר בגיל השלישי בנשים, ויש לו משמעות עצומה. בעזרת שינוי באורחות החיים כל אישה יכולה "להכניס איכות חיים לאריכות הימים".