סופרפודס או מזונות-על אלו למעשה מזונות המיוחסים להם יתרונות בריאות בשל ערכם התזונתי הגבוה.

המושג החל להשתרש בשפתם של אנשי תנועת אורח החיים הבריא בתחילת המאה הנוכחית, והפך במהרה לתעשייה הכוללת שפע מוצרים ומחזור מכירות של יותר מביליון דולר בשנה בארה"ב.

האיחוד האירופי קבע ב 2007 כי אסור לשווק מוצרים כמזונות-על, אלא אם ניתן לספק הוכחות המתבססות על מחקר מדעי מהימן התומכות בקביעה זו.

אז מה נחקר ומה מיותר? במאמר נלמד על הסופרפודס – מנקאי, מורינגה, כלורלה וספירולינה.

 

מנקאי (Wolffia globosa)

מנקאי (Wolffia globosa) הוא סוג של צמח מים (עדשת מים – Duckweed) בעלת ערך תזונתי יוצא דופן (1), ויותר מהיותו סופרפוד מרשים, הוא גם עשוי לתרום בשמירה על כדור הארץ.

קרוב למחצית ממשקלו היבש של הצמח מהווה חלבון, הכולל את כל חומצות האמינו החיוניות באיכות שווה לזו של חלבון ביצה (2), חומצה אלפא לינואית – חומר המוצא ליצור אומגה3 בגופנו (3), סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון, ברזל, קרוטנואידים, ויטמין E, ויטמין B2, ויטמין B6, חומצה פולית, וגולת הכותרת  – ויטמין B12 יציב, זמין ובעל ספיגה יעילה (4).

בניסוי שנמשך שנה וחצי וכלל מאות משתתפים, אלו שאכלו תזונה ים תיכונית שכללה שייק מנקאי יומי ופחות מוצרי עוף בקר הראו רמת ויטמין B12 גבוהה יותר בדם, לעומת אלו שאכלו דיאטה ים תיכונית שכללה גם עוף ובקר וקבוצת בקרה שקיבלה הנחיות לאכילה מגוונת ומאוזנת (4).

למעשה, מכוס אחת של שייק ירוק המכיל 20 גרם אבקת מנקאי ניתן לקבל 75% מכמות הברזל המומלצת ביום, שני שליש מכמות החומצה הפולית ביום וחמישית מכמות הויטמין B12 המומלצת ביום (5).

במשך אלפי שנים שימש צמח המים הזעיר כמזון עבור שבטי ילידים בחלק ממדינות דרום מזרח אסיה.

כיום חברת הטכנולוגיה Hinoman הישראלית מייצרת את צמח המנקאי בחממות מים בתנאים מבוקרים, ללא שימוש באדמה וללא מגע ים אדם. הצמח משתכפל באופן טבעי מידי 72 שעות ומאפשר גידול וקציר שלו בכל ימות השנה.

האופן בו העדפת המנקאי תורמת לשמירה על כדור הארץ קשורה לכמות המים לו הוא זקוק בתהליך הגידול. רק לצורך ההשוואה, כדי לגדל גרם אחד של חלבון ממקור צמח המנקאי יש צורך ב 4.5 ליטר של מים, לעומת גידול גרם אחד של חלבון ממקור בקר המצריך 77 ליטר של מים…

צריך לקרוא את זה כמה פעמים בשביל לעכל.

מלבד הפרסומים אודות ערכו התזונתי של הצמח, חוקרים מאונ' בן גוריון בחנו את השפעתו הרפואית של מנקאי על איזון מדדי הגלוקוז הדם (6). בניסוי השתתפו מתנדבים במצב של קדם סוכרת שחולקו לשתי קבוצות – האחת התבקשה לשתות מידי ערב במשך שבועיים שייק בננה, אגוזים ומנקאי והשנייה שייק בננה, אגוזים ויוגורט. שני השייקים היו בעלי אותו הרכב פחמימה, חלבון ושומן ואותו ערך קלורי. לאחר שבועיים, הקבוצות התחלפו. במהלך המחקר הוצמדו לגופם של המשתתפים חיישנים מיוחדים המודדים את רמת הגלוקוז בדם במהלך הלילה, כולם מילאו יומני אכילה מפורטים ודיווחו על הפעילות הגופנית שלהם.

בסיכום המחקר, שייק המנקאי הביא לעלייה מתונה יותר של רמת הגלוקוז בדם מיד אחרי השתייה וחשוב מכך – רמות נמוכות יותר במהלך צום הלילה.

(למעבר למאמר מורחב שכתבתי בו על ריפוי ומניעת סוכרת מסוג 2 אפשר ללחוץ כאן).

 

מורינגה (Moringa oleifera)

עלי העץ מורינגה מכונפת או בשמה המדעי Moringa oleifera נחשבים כמזון על מוכר בקרב קהילת אורח החיים הבריא.

העץ, שמקורו במדינות המזרח ואפריקה משמש מזה אלפי שנים מטפלים ברפואות מסורתיות.

עלי המורינגה מכילים שפע חומרי הזנה ובאיכות גבוהה – העלים מכילים פי 7 יותר ויטמין C מתפוז, פי 17 יותר סידן מחלב, פי 25 יותר ברזל מאשר בתרד…ובנוסף גם כמות גבוהה של מגנזיום, אשלגן, ויטמין K, ויטמינים מקבוצת B, חלבון, סיבים תזונתיים וחומרים בעלי פעילות רפואית (7).

בשל ערכה התזונתי העשיר והעובדה שמדובר בעץ קל לגידול המורינגה קיבלה מעמד של תרופה למצבי תת-תזונה במדינות מתפתחות (8).

במינון של 6 כפיות אבקת עלי מורינגה, נשים בהיריון יכולות לקבל את כל התצרוכת היומית המומלצת של ברזל וסידן.

לאחר הלידה כאשר מדובר בשיפור תנובת חלב אם, אבקת מורינגה יכולה לתרום בשל פעילותה הלקטוגנית. כלומר, הצמח מכיל חומרים המשמשים את הגוף כאבני בניין (precursor) ביצירת ההורמון אסטרוגן הקשור ביצור חלב. מורינגה עשירה בחומרים אלו (פיטוסטרולים כגון סטיגמאסטרול, סיטוסטרול וקמפסטרול) ובתנאי מעבדה מתן אבקת עלי מורינגה לעכברות הראה השפעה על פעילות תאי בלוטת החלב לייצור חלב (9).

למרות שכל חלקי העץ – העלים, הזרעים והתרמילים, מכילים חומרים פעילים רפואית, מרבית המחקר נערך על ההשפעה של עלי מורינגה. עשרות מחקרים בספרות הרפואית הראו פעילות אנטי דלקתית, נוגדת זיהומים אף נוגדת סרטן במספר מנגנונים, אך רובם נערכו בתנאי מעבדה בתרביות תאים או במודלים של בע"ח (10).

במספר המחקרים הקטן בבני אדם, נצפתה תועלת בנטילת אבקת עלי מורינגה כחלק מהטיפול במחלת הסוכרת וכחלק מהטיפול במצבי אנמיה על רקע חסר בברזל.

נכון לכתיבת שורות אלו, במקרה של סוכרת נערכו רק 4 מחקרים (11) בבני אדם, כאשר רק בשניים מהם נצפו תוצאות מבטיחות – במחקר הראשון, חוקרים עקבו קבוצה של 30 מתנדבות לאחר גיל חידלון הווסת החולות בסוכרת. הנשים התבקשו לצרוך 7 גרם אבקת עלי מורינגה מידי יום במשך 3 חודשים, ובסיום המחקר נצפתה הפחתה של 13.5% בממוצע ברמת הגלוקוז בצום (12). במחקר השני, בקבוצה קטנה של חולי סוכרת, צריכה חד פעמית של 50 גרם עלי מורינגה (לא אבקה) הביאה לשיפור של 21% בתגובת הגלוקוז למזון אחרי ארוחה (13).

מחקרי הבטיחות על הצמח נערכו בעכברים, ונראה שמדובר בצמח בטוח לשימוש לטווח ארוך.

מאחר ותכולת הויטמין K בצמח גבוהה הוא אסור לשימוש יחד עם התרופה קומדין.

 

כלורלה (Chlorella vulgaris)

כלורלה היא אצה חד-תאית. שמה נגזר מהמילים היווניות chloros שמשמעותה "ירוק" ו- ella שמשמעותה "קטן".

אל אף שאצת כלורלה זוהתה לראשונה ב 1890 רק באמצע המאה הקודמת התפתחה הטכנולוגיה המאפשרת את גידולה בתנאי מעבדה מבוקרים.

בני אדם אינם לעכל את אצת הכלורלה במצבה הטבעי בשל התאית המרכיבה של דפנות תאי האצה. לכן, התאית עוברת פירוק מכני בתנאי מעבדה לכדי יציאת אבקה בגוון ירקרק הנמכרת כתוסף תזונה (טבליות או אבקה) בלבד.

כמו אצות נוספות, גם כלורלה, ממותגת כסופרפוד בשל תכולת שפע חומרי ההזנה שבה.

מלבד ויטמינים מקבוצת B, ברזל, ויטמין C, ויטמין D, מחצית מהרכב האצה הוא חלבון המכיל את כל חומצות האמינו החיוניות באיכות זהה למזון מהחי. בנוסף, כמות קטנה יחסית של כלורלה – 3 גרם, תספק כמאה מ"ג של חומצה אלפא לינולאית – חומר המוצא ליצור אומגה3 בגופנו. כותבי המאמר שהראה את הנתונים האלו, גם מדגישים שמצאו באצת כלורלה כמות מכובדת של ויטמין D2 – חומר המוצא שנוצר בגופנו עם החשיפה לקרינת שמש מבוקרת והופך לויטמין D פעיל בגופנו  (14).

בנושא תכולת החלבון באצה, באנליזת מעבדה של כלורלה נצפתה כמות גבוהה במיוחד של חומצת האמינו ארג'נין (15). חומצת אמינו, אשר מצד אחד תורמת ליצירת חנקן דו־חמצני (NO2) המאזן את לחץ הדם, ומצד שני משמשת את נגיפי ההרפס בגדילתם.

לגבי תכולת ויטמין B12 באצת כלורלה, במחקר חשוב נבדקו 19 מותגי תוספי כלורלה הנמכרים בחנויות. נמצא טווח רחב של תכולת ויטמין B12 הנע בין פחות מ 0.1 מק"ג ועד ל 415 מק"ג לכל מאה גרם אבקת כלורלה. יתרה מזאת, בחלק מהמוצרים נמצאה תכולת פסאודו-ויטמין B12 הפוגע בפעילות הויטמין האמיתי (16). לאור ממצאים אלו, במקרה של חסר בויטמין B12 אני ממליץ להימנע מנטילת תוספי כלורלה.

מחקרים בבעלי חיים מצאו נתון מעניין על כלורלה. האצה מכילה תרכובות המסייעות לגוף "לנטרל" את ההשפעה השלילית של מתכות כבדות! (דיוקסין, כספית, קדמיום, עופרת אמינים הטרוציקליים ועוד).

למעשה מדובר בשפעול של תהליכי הדטוקסיפיקציה הטבעיים בגוף שמטרתם לסלק חומרים רעילים לגוף.

יכולת זה יחודית לאצת הכלורלה (17).

מחקרים נוספים מהעשור האחרון הראו יכולת שיפור של תפקודי מערכת החיסון, יכולת הפחתה של כולסטרול מסוג LDL באנשים הסובלים ליתר לחץ דם, ואפילו השפעה מאזנת על משק הסוכר (14).

 

ספירולינה (Arthrospira platensis)

ספירולינה או בשמה הנוסף "אצה כחולה ירוקה" היא למעשה סוג של חיידק ימי המסוגל לייצר אנרגיה מאור השמש. בשונה מאצות, ספירולינה אינה מכילה תאים או גרעין תא, אך לצורך המאמר אתייחס אליה כאצה.

הספירולינה גדלה באופן טבעי באגמים מלוחים באקלים סובטרופי, אך מרבית התוצרת העולמית לאכילה מגיעה מחוות גידול בהם האצה גדלה בתנאים מבוקרים. 

סוכנות החלל האמריקאית בחרה בספירולינה כמזון העל המומלץ לאסטרונאוטים (18) ועשרות מחקרים בחנו את השפעתה רפואית בהפחתת לחץ הדם, איזון שומנים, שיפור רמות החיוניות, ירידה במשקל ועוד (19).

את אצת הספירולינה ניתן לרכוש כאצה טרייה-קפואה, כאבקה או טבליות.

ספירולינה מכילה כמות גבוהה של חלבון (כ-60% מהמסה שלה), ויטמינים מקבוצת C, B ו- E, קרוטנואידים, כמות יפה של ברזל (11% מההמלצה היומית) ומגנזיום. יש טענות על כך שהאצה מכילה ויטמין B12 אך זה לא נכון, להיפך – היא מכילה פסאודו-ויטמין B12 הפוגע בפעילות הויטמין האמיתי, אם נצרך יחד עם האצה מתזונה או תוסף תזונה (20). 

בהיבט המחקרי, חיפוש של הערך "spirulina" בספריית הרפואה הלאומית של ארה"ב (PubMed.gov) יניב יותר מ 1500 תוצאות. ובדומה למצב של שאר מזונות העל, גם כאן, מרבית המחקרים נערכו בתנאי מעבדה בתרביות תאים או במודלים של בע"ח, ורק כמה עשרות בדקו את השפעתה של ספירולינה על בני אדם.

מתוך מחקרים אלו נצפתה יעילות של שימוש בספירולינה לצורך טיפול באלרגיות, מחלות מטבוליות, ירידה במשקל ובשל תכולת הברזל באצה היא עשויה לשמש גם כחלק מהטיפול באנמיה.

מחקר נרחב ומבטיח נעשה במקרה של איזון לחץ דם ושומנים בדם, שתי בעיות בריאות שכיחות בקרב הציבור המהוות גורם סיכון משמעותי למחלות לב כלי דם.

בשנת 2015 פורסם מאמר סקירה מקיף (21) שכלל תוצאות של שבעה מחקרים בהם נבחנה ההשפעה של ספירולינה על ריכוז השומנים בדם. בכל המחקרים יחד השתתפו 522 מתנדבים ובכולם חולקו המשתתפים לקבוצה שנטלה ספירולינה וקבוצת ביקורת שנטלה פלסיבו. המעקבים נמשכו בין חודשיים לשנה, ובכולם נצפתה הפחתה משמעותית בריכוז הכולסטרול הכללי, כולסטרול "רע" מסוג LDL וטריגליצרידים.

מעניין לציין, כי החוקרים העומדים מאחורי הפרסומים טענו שאין להם הסבר לתופעה בה נטילת ספירולינה גורמת לשיפור רמת השומנים בדם, ומאחר ומדובר בתוסף תזונה בטוח ברוב המקרים מומלץ לשקול לשלב את צריכת האצה בהנחיות לאורח חיים בריא בחולים אלו.