השימוש בשורש הכורכום (Curcuma Longa) לצורכי רפואה מקובל עוד מימי קדם, ומשמש מטפלים רבים ברחבי העולם. בעשורים האחרונים, עם התפתחות המדע, למדנו כי קבוצת תרכובות בשם כורכומינואידים אחראית על הגוון הצהוב-כתום של השורש וגם על פעילותו הרפואית.
אחד הכורכומינואידים הוא המפורסם בהם, ושמו כורכומין. חומר המניע תעשייה המוערכת ביותר מ 50 מיליון דולר בשנה בארה"ב בלבד. צרכני התוכן והמוצרים הקשורים באורח חיים בריא מכירים היטב את שוק תוספי הכורכומין.
לכורכומין יכולת עיכוב חלבונים הקשורים בתהליכי דלקת, המהווה מרכיב משמעותי במחלות כרוניות רבות. מסיבה זו, חיפוש הערך "כורכומין" במאגרי מידע רפואיים עשוי להניב אלפי תוצאות המראות תועלת במגוון רחב של בעיות רפואיות ברוב מערכות הגוף.
יחד עם זאת חשוב לציין, שנכון לכתיבת שורות אלו, רוב המחקרים נערכו במודלים של תרביות תאים או בע"ח, ומספר המחקרים הקליניים האיכותיים מצומצם יחסית.
איזה תוסף כורכומין מומלץ ?
התבלין המוכר הוא בעצם שורש כורכום טחון, אך רוב המחקר על הפעילות הרפואית של הכורכום נעשה על קבוצת הכורכומינואידים. ומלבד הכורכומין, השורש גם מכיל שני חומרים פעילים נוספים שאתייחס אליהם במאמר – Bisdemethoxycurcumin או בקיצור BDMC ו- Demethoxycurcumin או בקיצור DMC.
תכולת הכורכומינואידים בשורש הטחון מהווה בסך הכל 1% עד 6% כתלות בתנאי הגידול של השורש (1). ומתוך אחוז זניח זה, שני שליש הינו הכורכומין ובשארית מתחלקים BDMC ו- DMC.
בתעשיית תוספי התזונה משתמשים בטכנולוגיות חדישות כדי להביא להגברת הריכוז של אחד או יותר מהכורכומינואידים. החומר החדש שנוצר נקרא תמצית כורכום תקנית (Turmeric Extract), ובשנים האחרונות הצליחו ליצור אפילו תמצית בעלת ריכוז גבוה במיוחד של 95% כורכומינואידים (2).
תבלין כורכום או תוסף כורכומין ?
מאחר וריכוז הכורכומינואידים בתבלין המופק מהשורש נמוך מאוד, לשאלה זו יש תשובה פשוטה…
אם מחקר הראה תועלת בנטילת 2 גרם כורכומין, אז צריך לאכול בערך 10 כפיות גדושות של שורש כורכום טחון כדי לקבל את המינון הרפואי!
מלבד העובדה שכורכומין הוא חומר שהגוף מתקשה לספוג, המלצה זו אינה ריאלית על בסיס יומי. לכן, במצב רפואי בו תראה תועלת משילוב כורכומין ההמלצה להעדיף נטילת תוסף תזונה ולא תוספת תבלין לארוחות.
אם הוא רק היה נספג…
למרות פעילותו הרפואית המבטיחה של הכורכומין במחקרי מעבדה כנוגד דלקת ונוגד חמצון, כאשר המשימה היא השפעה על מערכות ביולוגיות מורכבות בגוף האדם – זהו אתגר אמיתי.
כורכומין הינו חומר חסר יציבות כימית שגופנו מתקשה בספיגתו, ובמידה ונספג הגוף מעדיף לסלקו במהירות (3).
המושג "זמינות ביולוגית" (Bioavailability) יחזור על עצמו מספר פעמים במאמר. מדובר במושג מעולם הפרמקולוגיה המתאר את החלק ממנת תרופה המגיע בפועל לאתר המטרה בגוף ופועל את פעילותו.
אל אף רמת בטיחות גבוהה ויעילות מובהקת בתנאי מעבדה, בעיית הזמינות הביולוגית הנמוכה של תוספי כורכומין היא הגורם היחיד המפריד בין סטטוס של תוסף תזונה נמכר לתרופה מוצלחת במרשם רופא.
בעשור האחרון אנו עדים להתפתחויות טכנולוגיות חדשות המאפשרות להתמודד עם בעיות הספיגה של כורכומין וסילוקו המהיר מהגוף. יחד עם זאת, ואל אף ההצלחות שנראו במחקרים בבני אדם, עדיין קיים פער בין הפוטנציאל העצום של כורכומין המוצג במחקרי המעבדה לבין התוצאות הנראות במציאות בבני אדם.
למעבר לסרטון בו התייחסתי לעוד עובדות לגבי תוספי כורכומין אפשר ללחוץ כאן.
איך בוחרים תוסף כורכומין ?
בחרתי בחמישה סוגי פטנטים של כורכומין הנמכרים בישראל, וכתבתי על כל אחד לפחות חמש שורות.
>>> סדר הפרסום אינו משקף העדפה מקצועית או המלצה!
שם הפטנט: C3, סבינסה (אמריקאי) רישום פטנט – 1995.
סבינסה הינה אחת מהחברות החלוצות בשוק תוספי הכורכומין.
הפטנט פרי פיתוחה נקרא "ביופרין" וזאת תמצית מרוכזת של פלפל שחור המהווה 1% מהפורמולה
יחד עם תמצית תקנית של כורכום.
הרעיון הוא שהחומר הפעיל בפלפל השחור, מעקב באופן משמעותי תהליך מסוים המתרחש בכבד שפוגע בספיגת הכורכומין (למיטבי לכת: עיכוב קוניוגציה לחומצה גלוקורונית).
אפשר גם לתאר את זה, כאילו הפלפל השחור "מעסיק" את האנזימים בכבד בזמן שהכורכומין חומק למחזור הדם (ציורי משהו… 🙂).
במחקר המפורסם של החברה שנערך בשנת 1998 נבדקה מידת ההשפעה של ביופירין על ספיגת כורכומין.
בניסוי הזה השתתפו קבוצת נבדקים בריאים, ולמדנו ממנו שנטילת 2 גרם תמצית כורכומין תקנית יחד עם 20 מ"ג תמצית פלפל, עשויה להביא לעלייה של 2000% (פי 20) בזמינות הכורכומין בדם (4).
הפורמולה לא תתאים בשילוב עם תרופות מסוימות, ולא במצבי צרבות ודלקות אקוטיות במערכת העיכול.
כורכומין C3 נחקר בהקשר לתסמונת מטבולית (5), חרדה (6), דלקת מפרקים ניוונית (7),הפחתת סיכון להתפתחות סרטן המעי (8), כבד שומני (9) פסוריאזיס (10) ועוד.
למעבר לאתר היצרן ניתן ללחוץ כאן.
שם הפטנט: MERIVA, אינדנה (איטלקי) רישום פטנט – 2006.
הפטנט נקרא גם CPC או כורכומין Phytosome והוא זה שיצר את ההשראה ל "סערת הכורכומין" בישראל שהחלה בערך בשנת 2014.
מדובר ב "מתכון" המורכב מ 20% כורכומינואידים (כורכומין, BDMC ו- DMC) ו 80% הכוללים פוספטידיל כולין מלציטין סויה ותאית (11).
היחס בינהם מאפשר את החיבור בין הפוספטידיל לכורכומינואידים.
ככה נוצרת בועה בעלת מעטפת שומנית חיצונית שעוטפת את הכורכומינואידים ונספגת בקלות דרך דרכי לימפה ישירות לזרם הדם.
פורמולה זו משפרת את הזמינות הכורכומינואידים בדם ב 2900% (פי 29) בהשוואה ל C3 של חברת סבינסה (8). יחד עם זאת, ריכוז שני החומרים מלבד כורכומין (BDMC ו- DMC) גבוהה יותר.
נכון לכתיבת שורות אלו, מספר מחקרי מעבדה יחסו להם פעילות נוגדת דלקת (12) ונוגדת סרטן (13).
כורכומין MERIVA נחקר בהקשר לדלקות מפרקים ניווניות (14), תופעות לוואי של הטיפול בסרטן (15), סיבוכי סוכרת (16), פסוריאזיס (17) ועוד.
למעבר לאתר היצרן ניתן ללחוץ כאן.
שם הפטנט: BCM95, ארג'ונה (הודי) רישום פטנט – 2005.
הרעיון הוא שילוב של כורכומינואידים (בערך 75% כורכומין והיתרה מתחלקת בין BDMC ו- DMC) עם השמן האתרי הנמצא בשורש באופן טבעי. מאחר והשמן האתרי הטבעי של שורש הכורכום הוא גם סוג של שומן, אז למעשה מדובר בתוסף המכיל כורכומינואידים עם תערובת של שומנים שכולו מופק מכורכום.
בניסוי שנערך בקבוצת נבדקים בריאים, נערכה השוואה בין נטילת BCM95 לשילוב של כורכומין עם לציטין ותמצית פלפל שחור. במינון זהה, נטילת BCM95 הביאה לשיפור של 630% (פי 6.3) בזמינות הכורכומין בדם (18).
מאחר ומדובר בחלקיקים בגודל מיקרון בעלי יכולת לעבור את מחסום הדם-מוח ישירות למוח, מחקר קליני יחיד הראה תועלת במחלת אלצהיימר (19) ודיכאון (20). בנוסף, כורכומין BCM95 נחקר גם בהקשר לדלקת מפרקים שיגרונית (21), ואף כטיפול בנגעים טרום סרטניים בחלל הפה (22).
למעבר לאתר היצרן ניתן ללחוץ כאן.
שם הפטנט: LONGVIDA, ורדור – (אמריקאי) רישום פטנט – 2006.
הפטנט נקרא גם SLCP .
מדובר בחברה היחידה שקיבלה מענקי מחקר מה NIH למחקר על כורכומין לטיפול באלצהיימר, בשאר המקרים מדובר במחקרים במימון החברה.
מדובר במתכון שמורכב מ 20% כורכומנואידים ו 80% תערובת פוספוליפידים, DHA, חומצה ציטרית (לימון) וויטמין C. כאשר כל פיתוח המוצר היה במטרה ליצור חלקיקים בגודל מיקרון בעלי יכולת לעבור את מחסום הדם-מוח. מעטפת הפוספוליפידים מאפשרת ספיגה דרך דרכי לימפה ישירות לזרם הדם.
בנוסף, ההרכב הייחודי של הפורמולה מאפשר שחרור מושהה של הכורכומנואידים למחזור הדם.
לעומת תמצית כורכום תקנית נצפה שיפור של 60% ועד 285% (פי 6-28) בזמינות הביולוגית של כורכומין בדם.
נחקר בהקשר לבריאות הלב וכלי הדם (23), אלצהיימר (24), דלקות מפרקים (25) ועוד.
למעבר לאתר היצרן ניתן ללחוץ כאן.
שם הפטנט: CAVACURMIN, וואקר (גרמניה) רישום פטנט – 2010
מדובר במתכון המורכב מ 14% כורכומנואידים וגמא-מלטודקסטרין, ביחס המייצר בועיות בגודל מילימיקרון בעלות כושר ספיגה גבוה.
יכולת הספיגה קשורה למבנה המולקולרי של הבועית – שכבה חיצונית מסיסה במים, המסוגלת להכיל את מולקולת הכורכומין ולהסיעה אל מחזור הדם.
לפי אתר היצרן נערך עד כה מחקר יחיד בבני אדם שהראה זמינות ביולוגית גבוהה ב 390% ועד 460% (פי 39-46) בהשוואה לתמצית כורכום תקנית. (26).
למעבר לאתר היצרן ניתן ללחוץ כאן.
ניתן לראות הבדלים מסוימים בין התכשירים השונים, הן בהיבט של הטכנולוגיות השונות והן בתחומי המחקר בהם הוכחה תועלת. כלומר, השאלה אינה איזה תכשיר טוב, אלה איזה תכשיר הוכיח תועלת בבעיה שלי.
ומה לגבי סרטן ?
שני מאמרים בהם נסקרו עשרות מחקרים פורסמו ב 2019 והתייחסו לעדויות שנאספו לגבי התועלת של שימוש בתוספי כורכומין למניעה במצבים טרום ממאירים או כתמיכה במקביל לטיפול הרפואי (26, 27).
לסיכום, לא ניתן להסיק מסקנות בשל ההטרוגניות הרבה של המחקרים – פטנטים שונים, מינונים שונים, אופן שימוש שונה (בליעה דרך הפה לעומת מריחה של משחת כורכומין), טיפולים רפואיים שונים הניתנים למשתתפי המחקרים במקביל (כימותרפיה, קרינה וכדומה) ואפילו שאלות מחקר שונות…
יחד עם זאת, ראוי לציין שנכון לכתיבת שורות אלו, התפרסמו 6 מחקרים בלבד בהם ניתן כורכומין במטרה להשפיע ישירות על הגידול הסרטני (בשונה ממניעת שלב טרום ממאיר או כתמיכה לטיפול הרפואי המקובל). בכולם למעשה נבחנה התגובה של הגידול למתן כורכומין ו/או תקופת ההישרדות (OS).
שני מחקרים נעשו בחולי סרטן הערמונית, האחד אקראי וכפול סמיות והשני כלל רק מעקב אחרי קבוצת מחקר ללא קבוצת פלסיבו (28, 29), שני מחקרים אקראיים וכפולי סמיות במתמודדים עם סרטן המעי (30, 31), מחקר תצפית בחולי לוקמיה מיאלואידית כרונית (32) ומחקר מעקב יחיד בחולי סרטן הלבלב (33).
מתוצאות כל ששת המחקרים, רק במקרה של סרטן המעי יש עדות יחידה המעלה תקווה מסוימת.
במחקר שפורסם בעיתון הרפואי Cancer Investigation השתתפו 126 חולי סרטן מעי גס שחולקו באופן אקראי לקבוצת התוסף וקבוצת בקרה (30). כל החולים עבור טיפולי כימותרפיה ו/או הקרנות, ובסיומם נלקחה לכל מטופל דגימת ביופסיה מהגידול לצורך הערכת יעילות הטיפולים. לאחר מכן כולם התבקשו להמתין עד לניתוח להסרת הגידול. במהלך תקופת ההמתנה לקראת הניתוח (10-30 ימים) כל המשתתפים נטלו תוסף כורכומין במינון של 360 מ"ג, 3 פעמים ביום או פלסיבו.
במעמד הניתוח נלקחה דגימה נוספת של הגידול, ובמקרה של אלו שנטלו תוסף כורכומין נצפתה עלייה במוות תאי מתוכנת (אפופטוזיס) של תאי הסרטן, עלייה בביטוי הגן P53 המגן על התא מפני התהליך הסרטני, ירידה בביטוי חומרים פרו-דלקתיים ואף שיפור במשקל הגוף של החולים. לעומת זאת, לא נצפתה שיפור באותם המדדים בקבוצת הפלסיבו.
מקור:
He ZY, Shi CB, Wen H, Li FL, Wang BL, Wang J. Upregulation of p53 expression in patients with colorectal cancer by administration of curcumin. Cancer Invest. 2011 Mar;29(3):208-13.
ניתן לראות באיור מתוך הפרסום של He ועמיתיו את מגמת השיפור במשקל החולים שנטלו כורכומין החל מהיום העשירי ועד חודש מתחילת הטיפול בכורכומין. vehicle = פלסיבו.
בהשראת תוצאות מחקר זה, סרטן המעי הגס הינה הממאירות היחידה בה אני מקפיד להנחות את המטופלים והמטופלות שלי לשלב תוסף כורכומין יחד עם הטיפול המקובל ועד מספר ימים לפני מועד הניתוח להסרת הגידול.
מקורות