יצאת מבדיקה שגרתית. הרופא מדד לך את היקף המותניים, שקל אותך, חישב BMI, ואמר לך "הכול בסדר, רק צריך לרדת קילו-שניים במשקל".

עבור חלק מהאנשים זה לא מספיק, ואולי אפילו מטעה…

כי יש לנו בגוף שני סוגים של שומן, והם שונים זה מזה כמו שמן וחלב. אחד מהם קשור באסתטיקה. והשני, זה שנמצא קרוב לאיברים הפנימיים, קשור בתנגודת לאינסולין, מגדיל את הסיכון לפתח סוכרת פי 5.9, ומנבא את הסיכוי למות ממחלת לב (מחקר NHANES שעקב אחרי 10,624 אנשים במשך 18.8 שנים).

במאמר זה, אני אלמד אותך איך לדעת בדקה אחת, בבית, כמה שומן פנימי-ויסרלי יש לך בפועל. ומה לעשות עם המספר הזה.

שני סוגי שומן, אך רק אחד מסוכן…

בתוך הגוף שלנו יש שני סוגים עיקריים של שומן, וכולם רגילים לדבר עליהם כאילו הם אותו דבר. הם לא!

שומן תת-עורי הוא השומן שנמצא מתחת לעור. אפשר לצבוט אותו, אם תופסים אותו עם האגודל והאצבע המורה בבטן, בירך הפנימית, או בזרוע העליונה. תזכרו – מה שאפשר לצבוט בין האצבעות זה שומן תת-עורי. זה רוב "השומן" שאנשים רואים במראה, והוא לא זה שגורם לנזק בריאותי.

שומן פנימי-ויסרלי הוא השומן שיושב עמוק בתוך חלל הבטן, עוטף את הכבד, הלבלב, הקיבה והמעיים. את השומן הזה אי אפשר לצבוט. הוא נמצא מתחת לדופן שרירי הבטן. זאת רקמת שומן פעילה מטבולית שמפרישה חומרים דלקתיים ישירות למערכת הדם, יוצרת תנגדות לאינסולין, וקשורה לכל מחלה מטבולית שיש (קדם סוכרת, סוכרת מסוג 2, כבד שומני ועוד)

ההבחנה הזו היא לא סמנטית. היא ההבדל בין "יש לי קצת בטן" ל"יש לי גורם סיכון משמעותי לסוכרת מסוג 2 שלא ידעתי עליו בכלל".

למה BMI והיקף מותניים לבד מטעים אותך

הדוגמה הכי ברורה היא התופעה שהרפואה מכנה "סוכרתיים רזים".

אדם יכול להיראות רזה עם BMI 23 (נחשב "נורמלי"), עם מעט שומן תת-עורי גלוי ובכל זאת להיות סוכרתי, עם תנגודת עמוקה לאינסולין. איך? כי השומן שלו לא יושב מתחת לעור איפה שרואים. הוא יושב עמוק, עוטף את האיברים הפנימיים.

זה לא נדיר. לפי מחקרים עדכניים, עד 20% מחולי סוכרת סוג 2 הם בעלי BMI תקין או נמוך. הם לא אנשים עם עודף משקל, אלה אנשים שאוגרים את השומן במקום הלא נכון.

אגב, בדיוק באותה המידה, אדם עם BMI 31 ("עודף משקל") יכול להיות יותר בריא מבחינה מטבולית ממישהו עם BMI 22, אם רוב השומן שלו תת-עורי ולא פנימי-ויסרלי.

זאת נקודה חשובה שאני מקווה שהצלחתי להסביר!

מדד BMI הוא מדד של משקל ביחס לגובה. הוא לא אומר כלום על איפה השומן שלך יושב. ואיפה שהוא יושב, זה כל הסיפור.

היקף מותניים לבד? קצת יותר טוב, אבל גם לא מספיק. הבעיה של מדידת היקף מותניים בלבד היא שאזור זה בגוף עלול לכלול גם שומן תת-עורי וגם שומן פנימי-ויסרלי באותה מדידה. אדם מלא יכול להיות עם יותר שומן תת-עורי (פחות מסוכן), או יותר שומן פנימי (הרסני). המספר יהיה זהה, אך הסיכון שונה לחלוטין.

הפתרון המדעי: הנוסחה שמפרידה ביניהם

בשנת 2013 פרסמה חוקרת צרפתייה בשם Hanen Samouda מחקר פורץ דרך ב-Obesity Journal. היא לקחה 253 מטופלים, סרקה אותם ב-CT כדי למצוא את השומן פנימי-ויסרלי, ואז חיפשה שיטה פשוטה שתיתן אותה תוצאה בבית.

הרעיון שלה היה מבריק בפשטותו:

אם היקף המותניים מודד את סך השומן הבטני (תת-עורי + פנימי-ויסרלי יחד), ואם היקף הירך הפרוקסימלי (החלק הרחב שנמצא ממש מתחת לישבן) מודד בעיקר שומן תת-עורי, אז ההפרש ביניהם יתן אומדן לשומן הפנימי-ויסרלי לבד.

למעשה Samouda יצרה נוסחה שדורשת רק סרט מידה, משקל ביתי, והידיעה של הגיל שלך.

במחקר המקורי, הנוסחה הזאת זיהתה נכון כמעט כל אחד מהמשתתפים שהיה לו שומן פנימי-ויסרלי מעל הסף המסוכן, וכמעט לא החמיצה אף אחד (רגישות 97.7% בנשים, 100% בגברים).

מחקר המשך השווה את המספר שהנוסחה נותנת למספר שמתקבל מסריקת CT וגילה שהם קרובים מאוד! (מתאם של r=0.90 עם מדידה ישירה בבדיקת CT).

ומחקר שלישי, שעקב אחרי יותר מ-10,000 אנשים במשך כמעט 19 שנה, הראה שהנוסחה הזו מנבאת תחלואה יותר טוב מ-BMI, יותר טוב מהיקף מותניים לבד, ויותר טוב גם מהשילוב של שניהם. (פי 1.1 עד 1.25 טובה יותר בניבוי תחלואה).

המחיר של התעלמות ומה הנתונים אומרים

בסקר הלאומי השלישי להערכת מצב הבריאות והתזונה בארה"ב (NHANES III) שעקב אחרי 10,624 אמריקאים במשך 18.8 שנים, ראינו שאנשים עם שומן פנימי-ויסרלי גבוה היו בסיכון מוגבר משמעותית לתמותה מכל הסיבות, לתמותה ממחלות לב וכלי דם, ולתמותה מסרטן.

מחקר מאוחר יותר בלוקסמבורג, שפורסם בשנת 2021, וכלל 1,529 משתתפים, השווה האנשים בסיכון גבוה לאלו בסיכון נמוך מבחינת ההשלכות של הימצאות שומן פנימי-ויסרלי. וראינו:

• סיכון ליתר לחץ דם: פי 10.22
• סיכון לקדם סוכרת או סוכרת מסוג 2: פי 5.9
• סיכון להיפרטריגליצרידמיה: פי 7.67

כמו שאני תמיד אומר "הגוף תמיד מדבר, ואם לא מקשיבים הוא צועק, ואם גם אז לא מקשיבים הוא צורח"…

שימו לב לאחוזי הסיכון, אנחנו לא מדברים על "קצת יותר סיכון." אנחנו מדברים על גוף שמתפקד במצב כרוני של תנגודת לאינסולין מצב שאפשר להפוך בקלות, אם מזהים אותו בזמן…

איך למדוד בבית, שלב אחר שלב

כל מה שצריך זה סרט מדידה של חייט ומשקל ביתי. זה הכול.

מדידה ראשונה: היקף מותניים

1. צריך לעמוד זקוף מול מראה, רגליים ברוחב כתפיים.
2. לאתר שתי נקודות ציון: הצלע התחתונה מצד הגוף, והחלק העליון של עצם האגן (הבליטה שמורגשת בצד הירכיים).
3. למקם את סרט המדידה באמצע בין שתי הנקודות האלה, זה יהיה בערך בגובה הטבור, אולי קצת מעליו.
4. לנשוף נשיפה רגילה. בסוף הנשיפה, לעטוף את הסרט סביב הבטן במלואה.
5. הסרט צמוד לעור אבל לא נחפר פנימה. בלי לכווץ את הבטן. בלי למתוח את הסרט יותר מדי (לא לרמות 👀).
6. לקרוא את המספר בסנטימטרים.

מדידה 2: היקף ירך פרוקסימלי

1. למקם את סרט המידה ממש מתחת לישבן, באזור שבו הישבן נפגש עם הירך (הקפל הגלוטאלי).
2. זו הנקודה העבה ביותר של הירך, הקרובה ביותר לגוף.
3. לעטוף את הסרט סביב הירך, צמוד אבל לא חונק.
4. קרא את המספר בסנטימטרים.

מדידה 3: משקל וגובה

מי שלא בטוח לגבי משקל וגובה, כדאי להישקל עכשיו או להשתמש בנתון מהשקילה האחרונה אם הייתה בבוקר לפני תנועת המעיים. את הגובה רוב האנשים יודעים.

החישוב

קיבלת את התוצאה של החישוב. מה עכשיו?

זאת תגובה חלקית, והיא מסבירה למה רוב הדיאטות נכשלות.

שומן פנימי-ויסרלי הוא לא רק תוצאה של עודף "דלק" (קלוריות). אלה גם ביטוי של מערכת מטבולית לא מאוזנת, בעיקר בגלל תנגודת לאינסולין. במצב הזה הגוף לא שורף שומן, אלה אוגר אותו, ומעדיף לאגור אותו דווקא באזור הפנימי-ויסרלי.

מניסיוני, דיאטה של ספירת קלוריות בלבד לא תספיק. מורידים קילו, הגוף מגיב בהאטה של קצב חילוף החומרים (אגב, חילוף חומרים זה קצב "שריפת דלק" בתאים, וזה לא קשור למערכת העיכול), ואחרי כמה חודשים הקילוגרמים חוזרים, לרוב עם עוד בונוס. זה לא כישלון של רצון. זאת הביולוגיה של תנגודת לאינסולין.

קורס איזון סוכר בשיטה המטבולית מכוון בדיוק לבעיה הזו. במקום לספור קלוריות, השיטה מלמדת אותך:

1. איך להבין את הפרופיל המטבולי הייחודי שלך.
2. אילו מזונות שומרים על רמת אינסולין נמוכה כך שהגוף יכול להשתמש בשומן הפנימי-ויסרלי במקום לאגור אותו.
3. איך לבנות שגרת אכילה שפותרת את הבעיה מהשורש ולא מתחזקת אותה.
4. אנחנו אפילו מקדישים מפגש אחד לאכילה רגשית!

בשיטה המטבולית שילבתי יחד את כל מה שלמדתי מיותר מעשרת אלפים מטופלים ב 15 שנות עבודתי.

3 הדברים שאפשר לעשות היום

1. לעשות את המדידות כבר היום. לא לחכות. זה הזמן לקחת סרט מדידה, למדוד את מותניים והירך, ולרשום את המספרים.
2. להקליד את המספרים במחשבון ולרשום את התוצאה. אם היא מעל 130, זה לא אסון, אלה הדרך של הגוף לדבר…ועדיף להקשיב!
3. אם המספר מעל 150, אין צורך להתמודד עם זה לבד. הגוף כבר אומר שלך שיש בעיה מערכתית של תנגודת לאינסולין. ויש שיטה תזונתית שיצרתי בדיוק כדי לטפל בזה, שאני מלמד ב 5 מפגשי זום.

🔑 רוצה לקחת את המספר הזה ולהפוך אותו ללא רלוונטי?

קיבלת 150? 180? 220? זה רק אומר שהגוף מדבר או כבר צועק…והגיע הזמן להתייחס אליו.

קורס "איזון סוכר בשיטה המטבולית" בנוי מ 5 מפגשי זום שמלמדים אותך איך לקחת לאזן את הגוף במצב של תנגודת לאינסולין. זאת שיטה מבוססת מחקרים, וניסיון קליני שצברתי במשך 15 שנים.

הקורס הבא מתחיל בקרוב. מספר המקומות מוגבל.

קרוב ל-200 משובים של גברים ונשים שחייהם השתנו לטובה – קישור.

לפרטים נוספים והרשמה – קישור.

אגב, אם מה שהקורס מציע פחות מתאים לך, אפשר גם לקבוע שיחת אבחון תזונתי בזום כדי להבין ביחד מה הצרכים היחודיים לגוף שלך ומה הצעד הבא הנכון עבורך.

אני צביקה ראובן, נטורופת מוסמך.

• ניסיון מקצועי: קופ"ח מאוחדת משלימה (2013-2023), בית החולים בילינסון (2016-2019).
• יוצר קהילות אורח חיים בריא – תוכניות למניעת מחלות כרוניות בתהליך למידה קל בקהילה בריאה ותומכת.
• מעל 100 אלף עוקבים ועוקבות ברשתות החברתיות – פייסבוק, טיקטוק, אינסטגרם, יוטיוב, לינקדאין ועוד.

נתראה במאמר הבא.

מקורות:

1. Samouda H. et al. VAT = TAAT − SAAT: Innovative Anthropometric Model to Predict Visceral Adipose Tissue. Obesity (2013) 21, E41-E50.
2. Brown JC. et al. Anthropometrically-Predicted Visceral Adipose Tissue and Mortality. Am J Hum Biol (2017) 29.
3. Brown JC. et al. apVAT and Blood-Based Biomarkers. Eur J Nutr (2018) 57:191-198.
4. Ruiz-Castell M. et al. Estimated visceral adiposity and cardiometabolic conditions. Scientific Reports (2021) 11:9121.
5. Nicklas BJ. et al. Visceral adipose tissue cutoffs associated with metabolic risk factors. Diabetes Care (2003) 26:1413-1420.

המידע במאמר זה הוא לצרכי חינוך והעשרה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי.