90% מהמטופלים שמגיעים אליי עם סוכרת מסוג 2 או קדם-סוכרת חושבים שהם יודעים מה גרם לזה. הם אומרים לי "אני אוכל יותר מדי סוכר", או "זה גנטי", או "אני צריך לרדת במשקל". וזה לא שהם טועים לגמרי. אבל הם מפספסים

מאות אלפי ישראלים מתעוררים כל בוקר ולפני הכל ניגשים לקומקום. כפית נס קפה, מים רותחים, קצת חלב או שחור, אולי סוכר. הצבע, הריח והטעם הם חוויה שלמה שאי אפשר לוותר עליה. מה שרובם לא יודעים, שמלבד קפאין ושפע נוגדי חמצון

יצאת מבדיקת דם. הסוכר שלך בצום עומד על 110. הרופא אמר שזה "קצת גבוה, צריך להוריד פחמימות, ואולי קצת לרדת במשקל". כבר עברו כמה חודשים אחרי שהורדת לחם לבן, ויתרת על אורז, וספרת פירות. בדקת שוב, ובכל זאת המספר תקוע…

יצאת מבדיקה שגרתית. הרופא מדד לך את היקף המותניים, שקל אותך, חישב BMI, ואמר לך "הכול בסדר, רק צריך לרדת קילו-שניים במשקל". עבור חלק מהאנשים זה לא מספיק, ואולי אפילו מטעה… כי יש לנו בגוף שני סוגים של שומן, והם

אתם יכולים לרדת הרבה במשקל ועדיין להישאר עם שומן בטן. וזה לא מקרי. כי השומן הבטני הוא לא רק מה שאתם רואים מבחוץ, אלא בעיקר מה שאתם לא רואים, מה שנמצא בפנים. שומן ויסרלי הוא שמו של השומן שעוטף את

קיבלתם תוצאות בדיקת דם. פתחתם את הדף, הסתכלתם על הכולסטרול הכללי "בסדר, 195, נראה טוב" ועברתם הלאה. אבל רגע. יש שורה אחת שרוב האנשים מדלגים עליה, ודווקא היא אולי הכי חשובה בכל הדף: טריגליצרידים. אם המספר שם עולה על 150,